רע"א 4229/15

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, תוך ציון הרף הגבוה להתערבות בתיקי בוררות, ומציין כי במקרה זה לא קיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בערעור. פסק הדין מדגיש את היקפה הצר של רשות הערעור בענייני בוררות, המוענקת רק במקרים נדירים הנוגעים לשאלות עקרוניות או למניעת עיוותי דין. השופט מסיק כי המקרה הנוכחי אינו מציג סוגיות חדשות או שאלות עקרוניות מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים. זאת ועוד, השופטת אינה מוצאת עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, בפרט ביחס שבין הסכמי ההלוואה לבין ההסכם העיקרי הכולל את סעיף הבוררות. השופט סבור גם כי ניסיונו של המבקש לערער על משוא הפנים של שופט בית המשפט המחוזי אינו קביל, שכן הוא לא הועלה בהזדמנות הראשונה. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, והחלטת בית המשפט הקודמת עומדת בעינה. החלטה זו התקבלה מבלי להורות על תגובת המשיב, ולפיכך לא נפסקו הוצאות.