ת"פ 64385-02-18

תקציר

השופט קבע כי יש די ראיות נגד הנאשמים כדי להמשיך במשפט. סעיף 158 לתקשי"ר קובע כי אם אין ראיות התומכות בטיעוני התביעה, יש לזכות את הנאשם. עם זאת, במקרה זה, השופט מצא מספיק ראיות, הן ישירות והן נסיבתיות, כדי להצביע על כך שהנאשמים אשמים כפי שהואשמו. הראיות שהציגה התביעה, אם היו מאמינים להן ונותנים להן את מלוא המשקל, היו מוכיחות את אשמת הנאשמים. למרות שקיימים סימני שאלה לגבי חוקיות החיפוש ואי התאמות מסוימות בדיווחים, אין בהם כדי לפטור את הנאשמים בשלב זה מלהשיב להאשמות. השופט הדגיש כי בית המשפט אינו אמור להעריך את משקלן או מהימנותן של הראיות בשלב זה, וכי טענות הנאשמים בדבר מחדלי חקירה עשויות להישקל במהלך המשפט, אך אינן פוטרות אותם מלהשיב על האשמות. יתר על כן, השופט ציין כי ראיות נסיבתיות תקפות ואף יכולות להיות חזקות יותר מראיות ישירות, ובמקרה זה הן מצביעות על אשמת הנאשמים. השופט הגיע למסקנה כי על שני הנאשמים לספק את הגנתם מפני האישומים, ודחה את טענתם כי אין לחייבם לעשות כן. אין בפסק דין זה כדי לפגוע בפסק הדין הסופי; הנאשמים עדיין עשויים לזכות אם נותר ספק סביר לאחר משפטם. החלטת השופט התקבלה שלא בנוכחות הצדדים והיא מיום 18.10.2021.