ע"פ 759/97
פסק-דין עליון
תקציר
המערער, שהורשע ברצח אשתו בחנק שלה, טען כי יסודות המחשבה המוקדמת - החלטה להרוג, הכנה והיעדר התגרות (קנטור) - לא התקיימו בעניינו. בית המשפט העליון לא הסכים. בית המשפט קבע כי כוונתו של המערער לרצוח את אשתו התבססה בשני מישורים: אינטלקטואלית - מודעות לתוצאה הקטלנית; ורגשית - רצון לזה. טענה זו נתמכה בהנחה כי אדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו, שחלה כאן. באשר להכנה, קבע בית המשפט כי ניתן להסיק אותה מאופי החנק, שדרש לחץ מתמשך ושיקף הכנה אינטלקטואלית, רגשית ותכליתית. לבסוף, בית המשפט מצא כי לא הייתה התגרות (קנטור) שיש בה כדי לשלול את יסוד המחשבה המוקדמת. עלבונותיה של המנוחה היו אמנם פרובוקטיביים, אך לא היו כה עזים כדי לשלול מהמערער לפתע שליטה עצמית, מה גם שלא היו בלתי צפויים, ומערכת היחסים הבעייתית בין בני הזוג הייתה עובדה ידועה. מאחר שהתקיימו כל יסודות התכנון המוקדם, דחה בית המשפט את הערעור ואישר את הרשעתו של המערער ואת מאסר העולם שנגזר עליו בגין רצח בכוונה תחילה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 759/97 אלכסנדר אליאבייב נ' מדינת ישראל, עליון (16.4.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.