רע"א 55325-04-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים אפשריים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיא רון שפירא) בבר"ע 55325-04-23 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' יעקב היסטר** **1. רקע עובדתי וההחלטה נשוא הערעור:** המקרה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מעין צור) שמינתה מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדי. המשיב (התובע) הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, בגין נזקים שנגרמו לו בתאונת דרכים. בית משפט קמא מינה מומחה רפואי (ד"ר רייכל), אשר קבע נכות בשיעור 10% אך שלל קשר סיבתי לתאונה. לאחר שאלות הבהרה וחקר המומחה, הגיש התובע בקשה לפסילת חוות הדעת ו/או מינוי מומחה נוסף. בית משפט קמא, לאחר ששקל את טענות הצדדים, הורה על מינוי מומחה נוסף (ד"ר טנצמן), תוך שהוא מנמק זאת בחוסר התייחסות לרישומים רפואיים קודמים וכן לחוסר התייחסות לתלונות הנוגעות לצוואר. המבקשת (חברת הביטוח) הגישה בקשה ל רשות ערעור על החלטה זו. **2. העקרונות המשפטיים הנידונים:** * **סמכות בית המשפט למנות מומחה נוסף:** העיקרון המרכזי הנידון הוא היקף סמכותו של בית המשפט למנות מומחה רפואי נוסף, *ללא פסילת חוות הדעת הראשונה*. הפסיקה שצוטטה (רע"א 4195/02 סהר נ' יורי ליפשיץ) קובעת כי מינוי כזה ייעשה "במשורה" ובמקרים חריגים בלבד, כאשר "תחושתו של השופט היא שאין באפשרותו להגיע לחקר האמת" ללא חוות דעת נוספת. * **שיקול דעת בית המשפט:** ההחלטה מדגישה כי מינוי מומחה נוסף הוא עניין הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט, המתבסס על "תחושתו" ועל נסיבות המקרה וחומרת הפגמים בחוות הדעת. לא כל פגם בחוות דעת או בעדות המומחה יצדיק מינוי מומחה נוסף. * **חובת הנימוק:** המבקשת טענה כי ההחלטה של בית משפט קמא אינה מנומקת כדבעי. בית המשפט המחוזי קיבל טענה זו, אך קבע כי למרות זאת, אין מקום להתערבות בהחלטה בשל הנסיבות הספציפיות. * **התרשמות ישירה מהמומחה:** הניתוח מדגיש את חשיבות ההתרשמות הישירה של בית המשפט מעדותו של המומחה. בענייננו, בית משפט קמא חקר את המומחה, והתרשמותו מתשובותיו, שלא סיפקו מענה מספק, היוותה גורם משמעותי בהחלטתו למנות מומחה נוסף. **3. בחינת ההחלטה וחידושים אפשריים:** * **אישור עקרון "תחושת השופט":** ההחלטה מהווה אישור נוסף לעיקרון לפיו, למרות הדרישה למינימום התערבות, "תחושת השופט" כי לא ניתן להגיע לחקר האמת הינה בסיס לגיטימי למינוי מומחה נוסף, גם אם ההחלטה המקורית אינה מפורטת במלואה. הדגש הוא על כך שהשופט חש "בצורה מובהקת" כי אינו יכול להגיע להכרעה נכונה. * **חשיבות חקירת המומחה:** ההחלטה מדגישה את התפקיד המכריע של חקירת המומחה בפני בית המשפט. התרשמות בית המשפט מעדות המומחה, ובפרט אי-סיפוק תשובות לשאלות מהותיות, יכולה להוות עילה מספקת להחלטה על מינוי מומחה נוסף, גם אם טענות המבקשת בנוגע לפגמים בחוות הדעת היו ענייניות. * **ההתמודדות עם טענות המבקשת:** בית המשפט דחה את טענות המבקשת, וקבע כי גם אם קיימים פגמים בחוות הדעת, הם לא בהכרח משפיעים על קביעת הקשר הסיבתי (טענת המבקשת). עם זאת, בית המשפט קיבל את הטענה כי בית משפט קמא לא התייחס לכל הנקודות, ודווקא מחמתן ראה לנכון למנות מומחה נוסף. * **ההתייחסות לצוואר:** בנוגע לטענת המבקשת כי המומחה לא היה צריך לבדוק את הצוואר מכיוון שלא התלונן, בית משפט קמא קבע כי דווקא חוסר ההתייחסות לתלונות אלו, במידה והיו כאלו, מצדיק מינוי מומחה נוסף. הדבר מעיד על גישתו הפרגמטית של בית המשפט, הרואה את טובת הצדק והגעה לחקר האמת כערכים עליונים. * **החלטה על הסף:** ההחלטה לדחות את הבקשה על הסף, ללא צורך בתשובה, מעידה על כך שבית המשפט ראה את הבקשה כחסרת סיכוי משפטי ממשי, בהתחשב בנסיבות ובמדיניות השיפוטית בנושא. **4. חידושים אפשריים (אם כי לא מובהקים במקרה זה):** * **גמישות בפסיקה:** ההחלטה מדגימה גמישות מסוימת בפסיקה וביישום הכלל של מינוי מומחה נוסף "במשורה". אף שהמבקשת העלתה טענות לגיטימיות, בית המשפט נתן משקל יתר להתרשמותו הישירה מהמומחה ומחוסר שביעות רצונו מהתשובות שניתנו. * **איזון בין יעילות דיונית לבין חקר האמת:** הנטייה של בית המשפט המחוזי לא להתערב בהחלטת בית משפט קמא, גם כאשר נימוקיה לא היו מפורטים דיין, נובעת מתוך רצון לאזן בין הצורך ביעילות דיונית (ככלל, החלטות ביניים אינן מערערות) לבין הצורך המכריע להגיע לחקר האמת, במיוחד בסוגיות רפואיות מורכבות. **5. מסקנה:** ההחלטה מאשררת את הפרקטיקה השיפוטית הקיימת בנוגע למינוי מומחים רפואיים נוספים. היא מדגישה את חשיבות שיקול הדעת של בית המשפט, ההתרשמות הישירה מהמומחה, ואת האפשרות להורות על מינוי מומחה נוסף גם ללא פסילת חוות הדעת הראשונה, אם בית המשפט חש כי הוא אינו יכול להגיע לחקר האמת. ההחלטה שולחת מסר ברור כי במקרים בהם ישנם ספקות מהותיים שעלו במהלך חקירת מומחה, בית המשפט נוטה להעדיף בירור מעמיק יותר, גם אם הדבר כרוך במינוי מומחה נוסף.