מ"ת 20331-04-10

תקציר

גבר, סולימאן אבו עג'ינה, הואשם באונס וחטיפה בנסיבות מחמירות, יחד עם שותפו, בילאל חמאיסה. הקורבן, ל.פ., הולכת רגל שהשניים לא הכירו, אולצה לכאורה להיכנס למכוניתם באיומי סכין ונאנסה על ידי השניים ברצף. בקשת השחרור בערבות של עג'ינה, שאושרה תחילה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, הוגשה ערעור על ידי המדינה ולאחר מכן נדחתה על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי עג'ינה היווה סכנה ממשית לציבור ויש לעצור אותו עד תום משפטו. עורך דינו של עג'ינה הציע אז שלושה ערבים חדשים שיפקחו עליו, אך השופט לא השתכנע בנימוק של חוסר סמכותם כלפי עג'ינה והחלופות החלשות שהוצגו. השופט הסכים עם הערכת שירות המבחן לגבי רמת הסיכון של עג'ינה וציין כי הכחשתו את העבירה וחוסר האמפתיה לקורבן הגבירו עוד יותר את מסוכנותו לחברה. יתר על כן, חלוף הזמן והיעדרן של עבירות מין קודמות התאזנו עם הרשעתו האחרונה של עג'ינה בהתנהגות אלימה כלפי שוטר, דבר המצביע על סיכון מתמשך להימלט מן הדין. השופט הדגיש את חומרת העבירה ואת הצורך להגן על הציבור, ובפרט על אנשים פגיעים, מפני מעשי אלימות כאלה. משכך, דחה השופט את הבקשה לעיון חוזר, ואישר את החלטת בית המשפט העליון להשאיר את עג'ינה במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.