ת"א 3215/01

תקציר

התובע, יליד 1953, טען כי הגילוי המאוחר של גידול במוח נבע מרשלנות הרופאים הנתבעים, ולכן גרם לו נזק הכולל פגיעה עצבית במוח ושיתוק חלקי בפלג גופו העליון השמאלי עקב דימום שנגרם לאחר הניתוח הנדרש להסרת הגידול. התובע טען כי רופאי המשפחה שטיפלו בו לא הפנו אותו לבדיקות נוירולוגיות, דבר שהיה מוביל לאבחון מוקדם יותר ומונע את הנזק. הנתבעת טענה כי הטיפול שקיבלה התובעת היה מקצועי ובהתאם לאמות מידה סבירות, וכי אין קשר סיבתי בין מועד האבחנה לבין נזקה של התובעת. בית המשפט בחן את הרשומות הרפואיות של התובעת ומצא כי רישומי ד"ר גוטליב, אחד מרופאיה של התובעת, היו חלקיים וחסרים פרטים מהותיים, דבר המהווה נזק ראייתי המגלגל את נטל ההוכחה לנתבע. עוד מצא בית המשפט כי רישומי ד"ר לייטר, רופא נוסף שטיפל בתובע, היו סבירים. באשר לסוגיית הרשלנות, מצא בית המשפט כי רופאי הנתבעת היו צריכים לשקול אפשרות של בעיה נוירולוגית ולבצע את הבדיקות הנדרשות כדי לשלול אותה, ועל כן הם הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי התובע. עם זאת, רק ד"ר גוטליב נמצא רשלני, ואילו הטיפול של ד"ר לייטר נחשב סביר. באשר לסיבתיות, קבע בית המשפט כי רשלנות הנתבע גרמה רק לחלק מנזקי התובע, שכן הגידול והסרתו היו גורמים נזק כלשהו ללא קשר לשיהוי. בית המשפט העריך את הסבירות לרשלנות הנתבעת בגרימת הנזק בשיעור של 20%, וקבע את שיעור הנכות הכללי שנגרם על ידי עובדי הנתבעת על 9.75%. לבסוף, בית המשפט העריך את נזקי התובע ב-600,000 ₪ והורה לנתבעת לשלם לתובע את הוצאות התובע, כולל שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ.