ת"א 43481-07-20

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך בין הסתדרות העובדים הכללית בישראל (התובעת), לבין חברה המנהלת את קבוצת הכדורגל הפועל חיפה (הנתבעת), על החזקה באצטדיון קריית חיים בחיפה. התובעת, החוכרת את הקרקע מהקרן הקיימת לישראל, מבקשת לפנות את הנתבעת, בטענה שתקופת החכירה הסתיימה. הנתבעת טוענת כי יש לה הסכם בעל פה עם התובעת להשתמש באצטדיון ללא הגבלת זמן ללא תמורה כספית. תחילה דוחה השופט את טענת הנתבע כי אין לתובע זכות לבקש פינוי, וקובע כי זכותו של הנתבע להחזיק במקרקעין נגזרת מהתובע. השופטת דוחה גם את טענת הנתבע להסכם בעל פה, לא מוצאת כל ראיה להתחייבות כזו, ומציינת כי כל הסכמי השכירות היו מוגבלים בזמן. הנושא המרכזי הוא פרשנות הסכם החכירה משנת 2009, שאינו מזכיר במפורש אופציה להארכת החכירה. התובעת טוענת כי מלשון ההסכם לא משתמעת אפשרות כזו, ואילו הנתבעת טוענת שהיה הסכם בעל פה להארכה של 11 שנים. השופט בוחן את המשא ומתן וההתנהגות של שני הצדדים ולא מוצא ראיות להסכמה מפורשת להארכה. זאת ועוד, התנהלות הנתבעת לאחר חתימת ההסכם אינה תומכת בטענתה. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת התובע, מורה לנתבעת לפנות את האצטדיון עד אוגוסט 2023, ופוסק לתובע 5,000 שקל הוצאות משפט ו-15,000 שקל שכר טרחת עורך דין. פינוי האצטדיון יתאפשר רק לאחר סיום חוגי הנוער השנתיים, כדי לא לפגוע בילדים הרשומים לאימונים. לשני הצדדים יש זכות ערעור תוך 60 יום.