דב"ע 2/98

תקציר

המערער במקרה זה הורשע בעבירה על חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, בכך שהעסיק עובד בחנותו בשתי שבתות רצופות. הוא הודה בעובדות והורשע על ידי בית המשפט המחוזי, שקנס אותו ב-8,000 שקל. המערער ערער על החלטה זו, בטענה כי הקנס מופרז וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם סכום זה. הוא גם ציין כי החנות כבר אינה בבעלותו וכעת הוא שכיר. לאחר ששקל את הטענות, החליט בית המשפט להפחית את הקנס. בהתחשב בעברו הפלילי הנקי של המערער, הקנס החדש שהוטל עמד על 3,500 ₪, בחלוקה ל-1,000 ₪ בגין העבירה הראשונה ב-5 באפריל ו-2,500 ₪ בגין העבירה השנייה ב-12 באפריל. בית המשפט אף התיר למערערת לשלם קנס זה בשבעה תשלומים חודשיים של 500 ₪ כל אחד, החל מיום 1.7.07. אם המערער לא ישלם את הקנס, הוא ייאסר למשך 7 ימים. לבסוף, פסק הדין מכיר בכך שניתן לבקש רשות ערעור על החלטה זו בהתאם לסעיפים מסוימים בחוק סדר הדין הפלילי ובחוק בתי המשפט.