דב"ע לז/109 - 3

תקציר

פסק הדין מתאר מקרה של אי הצטרפות מעסיק לקרן פנסיה והעברת תשלומים בגין פרישתו של עובד כמתחייב בצו הרחבה ובהסכם קיבוצי. המעסיק, בית דפוס, היה מחויב לצו הרחבה 1292, שחייב אותם לבטח את עובדיהם בביטוח פנסיוני בסיסי. עם זאת, הימנעותו של המעסיק מלעשות כן עבור עובד גרמה להפרת חוזה. העובד עבד בבית הדפוס בין השנים 1958-1974 והיה צריך להיות מבוטח בין השנים 1966-1974. למרות שתקופת הביטוח קצרה מ-10 השנים הנדרשות כדי להיות זכאי לפנסיה, בית הדין קבע כי על המעסיק לפצות את העובד. הם הורו לבית הדפוס לשלם לעובד סכום השווה לחלקו של המעסיק בדמי הביטוח, שהסתכמו ב-3,065.72 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה עד למועד פרישתו של העובד. בנוסף, בית הדין קבע כי כתב קבלה וסילוק עליו חתם העובד עם קבלת פיצויי הפיטורים אינו מהווה ויתור על זכויותיו להטבות פנסיוניות. כמו כן חויב בית הדפוס להחזיר לעובד את הוצאותיו המשפטיות שנגרמו לו בבית הדין האזורי ולשלם הוצאות נוספות הכרוכות בערעור. פסק הדין קיבל למעשה באופן חלקי את הערעור, פסק לעובד פיצויים ודחה את התביעה להטבות מהוונות.