בר"ע 3421/07

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לתביעה אזרחית בה חויב המשיב לשלם חוב למבקש. משהמשיב לא שילם, פתח המבקש תיק הוצאה לפועל ונשא בהוצאות שונות, לרבות שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת הוצאה לפועל. עם זאת, המשיב ערער על פסק הדין, והביא לביטול ביצוע פסק הדין. לאחר מכן ביקש המבקש החזר הוצאות מראש ההוצאה לפועל. מנהל ההוצאה לפועל, בהפעילו את סמכותו לפי סעיף 18 לחוק ההוצאה לפועל, עדכן את סכום החוב והורה על הפחתה מידתית בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. בנוסף, הורה מנהל ההוצאה לפועל על השבת חלק משכר טרחת המבקש, בהתחשב בנסיבות המקרה. המבקש לא היה מרוצה וערער על החלטה זו, אך השופט פסק נגדו והחליט שלא להתערב בשיקול דעתו של מנהל ההוצאה לפועל. עוד ציינה השופטת כי בעוד שפעולותיו של המבקש היו כדין, היה מקום לשלם את חובו של המשיב למרות הערעור. עם זאת, השופט הדגיש כי פעולה על פסק דין הנתון לערעור טומנת בחובה סיכונים אינהרנטיים, שכן פסק הדין עלול להתבטל. במקרה זה, פסק הדין הראשוני ניתן במעמד צד אחד, והמבקש היה מודע לכך שהוא נמצא תחת ערעור לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל. השופט דחה את תביעת המבקש להוצאות נוספות, כגון הוצאות עיקול, והוצאות כינוס נכסים, שכן הן לא התבקשו בפני מנהל ההוצאה לפועל. כמה סוגיות, כמו מי נושא באחריות ל"נזקי ביצועים", נותרו גם הן בלתי פתורות. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, וכל צד היה אחראי להוצאותיו.