בפ"מ 6320-04-14

תקציר

קצין משטרה אסר מנהלית על שימוש ברכב פולקסווגן פרטי בבעלות אחות, המבקשת, למשך 30 יום לאחר שבתה נתפסה נוהגת ברכב בגילופין. המבקש הגיש בקשה לביטול הצו לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה. בא כוחה של המבקשת טען כי החלטת קצין המשטרה פגומה משום שלבעלת הרכב לא נערך שימוע ולא נמסרה לה הודעה על ההחלטה, וכי השוטר לא רשם את דבריה של הבת במהלך הדיון. בית המשפט קבע כי אמנם אי רישום דבריה של הבת במהלך הדיון אינו תקין, אך פגמים אלה אינם הופכים את ההחלטה לבלתי חוקית או מצדיקים את ביטול הצו. בית המשפט הדגיש כי אין חובה חוקית לקיים שימוע עם בעלת הרכב או להודיע לה על השימוע, וכי בעלת הרכב קיבלה את הודעת האיסור, אם כי מבתה. בית המשפט קבע כי יש די ראיות המצביעות על כך שהבת ביצעה עבירה וכי למשטרה סמכות להשבית את הרכב. עוד קבע בית המשפט כי לא יבטל את הצו שכן הרכב נמסר לבת על ידי הבעלים, והבעלים לא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את העבירה, הנדרשת על פי חוק. זאת ועוד, בית המשפט טען כי הסנקציה היא מידתית וסבירה בהתחשב בכוונת המחוקק העומדת מאחורי איסורים מנהליים אלה, וביכולתו של הבעלים למתן את הפגיעה באמצעות שימוש ברכב אחר. לפיכך, נדחתה הבקשה לביטול האיסור המנהלי על השימוש ברכב.