ע"א 10687/07

תקציר

במקרה משפטי זה נדחה ניסיונו של המערער להפוך את החלטת בית משפט קמא, בעיקר בשל כשלים פרוצדורליים והיעדר ראיות משכנעות. בית משפט קמא דחה מלכתחילה את התביעה נגד המשיבה מס' 3, והסכים עם טענותיה ועם טענות המשיבים האחרים לפיהן המערערת לא הגישה ראיות במועד, דבר שהוביל לפסילת תצהיריהם. זאת ועוד, המשיבים 3 ו-4 טענו כי אין בסיס משפטי לחבותם שכן התאונות אירעו מחוץ לתחום השיפוט הישראלי, וחוק הפיצויים אינו חל. בערעור ביקש המערער להביא ראיות נוספות, וטען כי עדי ראייה חדשים אישרו כי הפגיעות היו מתאונת מלגזה ולא מרכב פיג'ו המבוטח. עם זאת, בשל שיהוי מופרז והיעדר הצדקה מספקת לאי הצגת ראיות קודם לכן, סירבה ערכאת הערעור לפתוח מחדש את הגשת הראיות או לקבל תצהירים חדשים. הסתמכותו של בית משפט קמא על מהימנות עדויותיהם של עדי המשיב, אשר תמכו בגרסתם לאירועים, נמצאה ראויה. יתר על כן, ממצאיו של בית משפט קמא בנוגע לסכום הפיצוי – בהתבסס על נתונים ישראליים עקב העתקת מקום מגוריו של התובע – נמצאו מוצדקים. ערכאת הערעור אישרה את קביעותיו של בית משפט קמא, תוך שימת דגש על הכללים הפרוצדורליים ועל הצורך בהגשת ראיות במועד, ובכך חייבה את המערער לשאת בהוצאות משפט.