ע"א 17976-06-17

תקציר

אישה מבוגרת, המערערת, שהייתה דיירת בבית אבות, חתמה עם המשיבים על הסכם שכירות להשכרת ביתה הפרטי. ההסכם היה מנוסח בצורה גרועה ונעדר מספר סעיפים סטנדרטיים, לרבות אלה הנוגעים למצב הבית בתום החוזה, זכות הביטול של המערערת והיקף השיפוצים שהשוכרים יכולים לבצע. המשיבים ניצלו את תמימותה של המערערת, חוסר ניסיונה העסקי וחוסר ההתמצאות כדי לדחוף אותה לחתום על ההסכם. יתר על כן, המשיבים הפרו את ההסכם בכך שהשתלטו על הבית לפני המועד שנקבע וביצעו עבודות שיפוץ ובנייה נרחבות ללא הסכמת המערערת, דבר העולה כדי הפרה יסודית של הסכם השכירות. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים, אך ערכאת הערעור פסקה לטובת המערערת, ביטלה את ההסכם וחייבה את המשיבים לשלם למערערת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, תוך שהיא מבהירה כי פסק הדין אינו מתייחס להיבט הכספי של הסכסוך שכן לא הוגשו תביעות כאלה. הבטוחה שהופקדה על ידי המערערת הייתה אמורה להיות מוחשבת לה.