פר"ק 238/00

תקציר

המקרה שלפנינו נסוב סביב בקשה לחייב את בנק אגוד בע"מ להשיב כספים שהתקבלו מחברת מ. בן גיאת ובניו חברה להנדסה ובנין בע"מ (בפירוק) לקופת הפירוק, לרבות ריבית, לפי פקודת החברות. בבקשה נטען כי העסקאות בוצעו לאחר תחילת הפירוק וללא אישור בית המשפט, מה שהופך אותן לבטלות. הבנק טוען כי לא היה מודע להליכי הפירוק וכי התשלומים היו חלק מהסכמים קודמים עם החברה. המפרק מבקש להשיב את הכספים שהועברו לבנק במהלך שלושת החודשים שקדמו לבקשת הפירוק, למעט סכום של 3 מיליון ₪. כונס הנכסים הרשמי תומך בעמדת המפרק. הבנק טוען כי הבקשה אינה תקפה, בנימוק של התקופה הארוכה שחלפה מאז הוגשה בקשת הפירוק, וחוסר תום הלב של החברה בהסתרת הליכי הפירוק. בנוסף, הבנק טוען כי שווי הביטחונות שהחזיק עלה על סכום החוב, מה שהופך אותו לנושה מובטח. בית המשפט, בהפעילו את שיקול דעתו, מצדד בבנק, תוך שימת דגש על שיקול הדעת הרחב המוקנה לבתי המשפט בהכשרת עסקאות ועל האינטרסים של צדדים שלישיים. כמו כן, נשמרת זכותו של הבנק לכספים, שכן הם התקבלו מצדדים שלישיים ולבנק היה שעבוד שוטף על שטרות החברה. הבקשה לאישור בדיעבד של העסקאות נדחית, ותביעת המפרק נדחית.