ת"פ 530-02-13

תקציר

על סמך הודאתם של הנאשמים עצמם, הם נמצאו אשמים במספר אישומים. אלה כוללים קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון פריצה בנסיבות מחמירות, גניבה מרכב או פירוקו והחזקת נשק. הראיות נגדם, שהובילו להודאתם, כללו תכנון הפשע במשך מספר ימים, ביצוע מעקבים והחזקת אמצעי לחימה שונים כגון אקדח גז, שוקר חשמלי, סכין ופטישים. השופט שקל את חומרת העבירות, התכנון הכרוך בכך והפגיעה הפוטנציאלית שנגרמה על ידי הנאשמים, אשר עלולה הייתה לסכן את שלום הציבור וביטחונו. לשני הנאשמים עבר פלילי קודם, כאשר לנאשם מס' 1 הרשעות חמורות יותר ותקופות מאסר ארוכות יותר. עם זאת, הודאותיהם, חרטה והיעדר נזק ממשי נחשבו לגורמים חיוביים. בעקבות זאת החליט השופט שלא להטיל את העונש המרבי וגזר על הנאשם מס' 1 42 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 30 חודשי מאסר על תנאי, ועל נאשם מס' 2 36 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 24 חודשי מאסר על תנאי. השופט התחשב גם במצבם האישי והכלכלי, ובחר שלא להטיל עליהם עיצום כספי. לשני הנאשמים ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי הכרעת הדין, מאזן בין חומרת הפשעים לבין הגורמים המקלים שהשופט שוקל בקביעת העונשים.