פר"ק 61013-08-16

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפר"ק 61013-08-16** **רקע עובדתי:** המבקשים, יעקב דהן וחברת מאג 58 בע"מ, הגישו בקשה לבית המשפט בתיק חדלות פירעון של חברת "נדים כמאל ובניו בע"מ" (להלן: "החברה"). הבקשה נוגעת לביטול כתב ערבות בנקאי שהוצא על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "נותן הערבות") לטובת המועצה המקומית ביר אל מכסור והחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: "המשיבות"), כערבות ביצוע עבור פרויקט. המבקשים טוענים כי כתב הערבות הופנה אליהם לצורך ביצוע עבודות, כי החברה סיימה את התחייבויותיה, וכי המשיבות מגישות בקשות להארכת תוקף כתב הערבות למרות זאת, דבר הגורם להם נזק. הם מבקשים להורות על ביטול כתב הערבות והחזרתו לידי נותן הערבות. **טענות הנאמן:** עו"ד גיל הירשמן, המשמש כנאמן בהליכי חדלות הפירעון של החברה, התנגד לבקשה. לטענתו, הפרויקט נשוא כתב הערבות אינו חלק מהליכי חדלות הפירעון של החברה. הוא טוען שהפרויקט הינו חיצוני ונפרד, קודם יחד עם משקיע לאחר תקופת ההפעלה של החברה על ידי הנאמן. הנאמן מבהיר כי לא הפעיל, פיקח, או ניהל את הפרויקט, לא דרש את הנפקת כתב הערבות, וקופת ההליך לא קיבלה תקבולים ממנו. הוא גם מציין כי המבקשת 2 סיפקה שירותי שמירה לחברה במהלך תקופת ההקפאה, אך כל הוצאות ההליך שולמו במלואם. **העקרונות המשפטיים והחידושים:** 1. **סמכות בית המשפט של חדלות פירעון לדון בבקשות למתן הוראות – סעיף 45(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018:** * ההחלטה מתבססת באופן מובהק על הוראות סעיף 45(ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות הפירעון"). סעיף זה קובע את התנאים לדון בבקשה למתן הוראות, כאשר לבקשה יש השפעה על זכויותיו של צד שלישי שאינו החברה או הנאמן, ולא הוגשה בעניינו תביעת חוב. * **התנאים לדון בבקשה:** 1. **היעילות הדיונית:** בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן. 2. **מורכבות עובדתית:** העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב. 3. **פגיעה בזכויות דיוניות:** אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין. * **הלכת היסוד:** סעיף זה אימץ את ההלכה הפסוקה שקדמה לחוק, המדגישה את הנטייה לנהל את כל ההליכים הנוגעים לחדלות פירעון במסגרת בקשה למתן הוראות, אך בכפוף לתנאים המפורטים. * **שיקול דעת בית המשפט:** נקבע כי לבית משפט של חדלות פירעון שיקול דעת רחב להחליט האם ההליך המתאים למסגרת דיונית מיוחדת זו. הדבר נשען על תכלית ההליך, שהוא פיקוח על בעלי תפקידים ובירור מחלוקות בין בעלי תפקידים לבין צדדים שונים, כולל צדדים שלישיים. 2. **הבחנה בין נכסי החברה לבין פרויקטים חיצוניים:** * החידוש המרכזי בהחלטה טמון בהבחנה הברורה שנעשתה בין הליך חדלות הפירעון של החברה לבין הפרויקט נשוא כתב הערבות. בית המשפט קיבל את טענת הנאמן כי הפרויקט הינו "חיצוני ונפרד" מקופת ההליך. * **קריטריונים להבחנה:** בית המשפט בחן האם הנאמן היה מעורב בפרויקט (הפעלה, פיקוח, ניהול כספי), האם ביקש להנפיק את הערבות, והאם קופת ההליך נהנתה מתקבולים מהפרויקט. בהיעדר כל קשר כאמור, נקבע כי הפרויקט אינו נופל בגדר נכסי החברה העומדים לחלוקה במסגרת הליכי חדלות הפירעון. * **השלכה על סמכות בית המשפט:** כפועל יוצא מההבחנה, נקבע כי "אין זיקה בין הבקשה לבין הליך חדלות הפירעון שהתנהל בעניינה של החברה". לכן, בית המשפט אינו הסמכות המתאימה לדון בבקשה זו, ויש להגישה ל"טריבונל הנכון" (ככל הנראה, בתי משפט אזרחיים רגילים). 3. **מעמדו של הנאמן כידו הארוכה של בית המשפט:** * ההחלטה מזכירה את מעמדו של הנאמן כ"ידו הארוכה של בית המשפט". עיקרון זה מחזק את הדגש על אמינות ומהימנות הצהרתו של הנאמן לגבי היקף מעורבותו בפרויקט, ובפרט, אי-מעורבותו בפרויקט החיצוני. 4. **מדיניות שיפוטית – ניהול הליכים יעיל:** * ההחלטה מגלמת מדיניות שיפוטית של ניהול הליכים יעיל במסגרת חדלות פירעון. בעוד שהבקשה למתן הוראות נועדה למקרים בהם ישנה חפיפה מסוימת בין ההליך לסמכות בית המשפט, במקרה דנן, כאשר הפרויקט והערבות אינם קשורים להליך חדלות הפירעון, נדחה הניסיון "לדחוף" את הדיון במסגרתו. הדבר מונע מהליך חדלות הפירעון להפוך ל"זירת התגוששות" לכל סכסוך הקשור אי פעם לחברה. 5. **סדר דין – השפעה על צד ג':** * ההחלטה מדגישה את המשקל הניתן להשפעה על זכויותיו של צד שלישי (המבקשים במקרה זה). התנאים הקבועים בסעיף 45(ב) לחוק חדלות הפירעון מטרתם למנוע פגיעה בלתי מידתית בזכויותיהם הדיוניות של צדדים שלישיים, ולוודא שהדיון במסגרת חדלות פירעון הינו כלי יעיל ולא מכשול. **חידושים משפטיים (בהקשר של המידע הנתון):** ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים פורצי דרך במובן של הלכות חדשות. עם זאת, היא מיישמת באופן מדויק וברור את הוראות חוק חדלות הפירעון, ובפרט סעיף 45(ב), ואת הפסיקה המנחה בנוגע להיקף סמכותו של בית המשפט של חדלות פירעון לדון בבקשות למתן הוראות, כאשר קיים צד ג' מעורב. הדגש על ההבחנה בין נכסי החברה לבין פרויקטים חיצוניים, ובחינת קיומה של "זיקה" אמיתית להליך חדלות הפירעון, מהווים יישום קפדני של העקרונות המשפטיים. **סיום:** בית המשפט דחה את הבקשה תוך קביעה כי אין מקום לבררה במסגרת הליך חדלות הפירעון של החברה, וזאת בשל היעדר זיקה אמיתית בין כתב הערבות לבין הליך חדלות הפירעון. כל צד יישא בהוצאותיו, בהתאם לנסיבות.