ע"א 142/23

תקציר

במקרה דנן, זכותו של המערער לערער על החלטות בית משפט קמא מוטלת בספק רב בשל שיהוי פרוצדורלי והיעדר האישורים הנדרשים. הערעור הוגש באיחור על פסק דין של בית משפט קמא שניתן ביוני 2022, שביטל הליכי פשיטת רגל. משכך, היה מקום לדחות את הערעור על יסוד תקנות סעדה בשל אי הגשה במועד וללא מתן ארכות. באשר להחלטות מאוחרות יותר, המערערת לא ביקשה ולא קיבלה רשות לערער על הדיון החוזר בנובמבר 2022. לגופו של עניין, בית המשפט לא מצא בסיס להפוך את החלטת בית משפט קמא. בית המשפט לחדלות פירעון הפעיל את שיקול דעתו הרחב כראוי, וציין את כישלונו העקבי של המערער לעמוד בהתחייבויות הליך פשיטת הרגל ללא הסבר מניח את הדעת לאי עמידתו. המערערת לא הגישה את הדוחות הנדרשים, לא עמדה בתשלומים במועד והסתירה מידע חשוב, דבר המעיד על חוסר תום לב. יתר על כן, הוא לא ניצל הזדמנויות שהוצגו בפניו, כולל אחת להציע הסדר נושים. למרות הטענות נגד המנהל המיוחד, אלה לא היו מבוססות, שכן המערער לא תיקן את מחדליו כאשר התבקש להבהיר את הצעותיו. בית משפט קמא, באמצעות המנהל המיוחד, איפשר למערער באופן הוגן הזדמנויות רבות להגיב ולפתור סוגיות. בסופו של דבר, התנהלותו הפסולה המתמשכת של המערער הצדיקה את ביטול צו הכינוס ואת הליך פשיטת הרגל, והובילה לדחיית הערעור והבקשות הנלוות.