ת"א 5300-12-21

תקציר

השופט דחה את הבקשה לסעד זמני בשל מספר גורמים. ראשית, התקנות קובעות כי תכליתו של הסעד הזמני היא להבטיח את קיומה של זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי, והמבקש לא הציג גרסה משכנעת לאירועים שהתרחשו במהלך פגישה ביום 5.9.2021. המבקש טען כי הושגה הסכמה בינו לבין המשיבים, אך השופט מצא כי קיימים מכשולים משפטיים משמעותיים להוכחת קיומו של חוזה מחייב הנובע מהסכמתם ההדדית. העדר חתימתם של המשיבים על ההסכם היווה ראיה מכרעת לכך שלא התכוונו להתקשר בחוזה, והמבקש לא הביא כל ראיה לכך. זאת ועוד, השיהוי של המבקשת בהגשת הבקשה, יחד עם מכירת הדירה לצד שלישי, משפחת רושס, שכבר שילמה חלק ניכר מהתמורה, היטו את מאזן הנוחות לטובת דחיית הבקשה. מטרתו של המבקש ברכישת הדירה הייתה להשקעה, ולא נגרם לו נזק בלתי הפיך שלא ניתן לפצות אותו כספית. בנוסף, המבקש לא הוכיח תכונות ייחודיות או ערך מיוחד בנכס. הבקשה הושפעה גם מכך שהוגשה באיחור ניכר, קרוב לשלושה חודשים לאחר האסיפה. משכך, החליטה השופטת לדחות את הבקשה, לבטל את הוראת השעה ולהורות למבקש לשאת בהוצאות בסך 10,000 ₪, כאשר מחציתן ישולמו למשיבים והמחצית השנייה למשפחת רושס.