ע"פ 10626/07

תקציר

המערער הורשע בעבירות מין בשלושה קטינים ונידון לעשרים שנות מאסר בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. העבירות כללו מעשה סדום, מעשה מגונה וכליאת שווא. כמו כן הורה לו בית משפט קמא לשלם לכל קטין-מתלונן פיצוי בסך 70,000 ₪. המערער ערער על גזר הדין, והצדדים הסכימו כי יש להגבילו לעניין זה בלבד. המערער טען כי יש להמתיק את העונש בשל חלקו התומך במשפחתו ובקהילתו, בעוד המדינה טענה כי העונש הולם בהתחשב באופי העבירות. בית המשפט ערך הערכת מסוכנות למערער, אשר הגיעה למסקנה כי נשקפת ממנו סכנה מינית בינונית לטווח ארוך, ושני הצדדים הגיבו בהתאם. ערכאת הערעור הכירה בחומרת העבירות, אך לקחה בחשבון את מצבו הבריאותי של המערער, הטרדות מצד אסירים אחרים וצעדיו לקראת שיקום. כתוצאה מכך, הפחית בית המשפט את העונש לשמונה עשרה שנות מאסר, תוך השארת יתרת עונשו של בית משפט קמא על כנה. מטרת הפחתה זו הייתה לעודד את דרכו של המערער לשיקום.