ת"א 36274-05-15

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט אריה רומנוב) דן בתביעתם של התובעים, אופקים א.ג. בע"מ ומשה אביר, לבטל ארבעה פסקי דין קודמים שניתנו כנגדם. עניינה המרכזי של התביעה הוא גילויו של מסמך, שכונה "נספח 3א'", שנטען כי הנתבעת (מדינת ישראל, הממונה על חוק חופש המידע) הכחישה את קיומו, אך לאחר מכן התגלה בידי התובעים. **רקע עובדתי:** 1. **הליך פלילי:** נגד התובעים (ושותפים נוספים) הוגש כתב אישום בגין עבירות של עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון. 2. **הליכים קודמים:** עוד לפני הגשת כתב האישום, התובעים היו מעורבים במספר הליכים משפטיים נגד הנתבעת, כולל בקשה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת ותביעה אזרחית בטענה לרדיפה ונזקים שנגרמו על ידי עובדי הנתבעת. 3. **מסלולי קבלת מידע:** התובעים פעלו לקבלת מסמכים באמצעות שלושה מסלולים עיקריים: * בקשות לעיון בחומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. * בקשות לגילוי מסמכים במסגרת התביעה האזרחית. * בקשות לפי חוק חופש המידע, שהובילו להגשת עתירות מנהליות. **פסקי הדין מושא התביעה:** התובעים ביקשו לבטל ארבעה פסקי דין: 1. **עתירה מנהלית (עת"מ 6368-10-12):** במסגרת עתירה זו, התובע טען כי הנתבעת ערכה "תרשומת" (שבהמשך כונתה "נספח 3א'") לגבי ביקור במשרדי תובעת 1, אך טענה כי המסמך לא קיים. בית המשפט דחה את העתירה, אך בית המשפט הנוכחי מבטל את הקביעה בדבר אי-קיום המסמך ואת חיוב התובע בהוצאות, תוך השארת יתר פסק הדין על כנו. 2. **עתירה מנהלית (עת"מ 30181-05-13):** עתירה זו נדחתה על הסף כניצול לרעה של הליכי בית משפט, שכן היא היוותה חזרה על עתירה קודמת. בית המשפט הנוכחי דוחה את תביעת התובע לגבי עתירה זו, ומשאיר את פסק הדין על כנו. 3. **תביעה אזרחית (ת"א 19051-08-13):** תביעה זו נועדה לבטל את פסקי הדין שניתנו בעתירה השנייה והשלישית, בטענה שהנתבעת נמנעה מלהצהיר על אי-קיום הדו"ח במרמה. בית המשפט קיבל את התביעה במובן זה שהוא הורה על מחיקת התביעה (ולא דחייתה), תוך קביעה כי הנתבעת טעתה בכך שלא חשפה את המסמך, אך לא פעלה במרמה. 4. **תביעה אזרחית (ת"א 4962-05-14):** תביעה זו ביקשה לבטל את פסקי הדין שניתנו בעתירה השנייה, השלישית והתביעה הראשונה. בית המשפט ביטל את הקביעה בדבר אי-קיום דו"ח הביקורת וכן את חיוב התובע בהוצאות, והשאיר את יתר פסק הדין על כנו. **נספח 3א' – ה"תרשומת":** * המסמך נכתב ביום 9.7.08, למחרת ביקור של שלושה מעובדי הנתבעת במשרדי תובעת 1. * המסמך מתעד את מהלך הביקור, את ההתנהלות בין עובדי הנתבעת לבין משה אביר, את ניסיונותיו של אביר להפריע לחקירה, ואת לקיחת המסמכים. * בית הדין האזורי לעבודה, במסגרת ההליך הפלילי, קבע כי המסמך אינו "דו"ח ביקורת" אלא "תרשומת פנימית". בית המשפט הנוכחי אינו חולק על סיווג זה, אך קובע כי היה על הנתבעת להציג את המסמך. **המסגרת המשפטית והחידושים:** 1. **"משפט חוזר אזרחי":** התביעה נוגעת לבקשה לעריכת "משפט חוזר אזרחי", מושג שבו החוק מכיר באפשרות לבטל פסק דין חלוט במקרים חריגים, בעיקר בשל מרמה או גילוי ראיות חדשות. 2. **חובת גילוי ו"תרשומת פנימית":** בית המשפט קובע כי גם אם המסמך (נספח 3א') נחשב "תרשומת פנימית", היה על הנתבעת, לאור קו ההגנה של התובע וההליכים המשפטיים שניהל, להודיע על קיומו של המסמך ולהציגו לעיון בית המשפט. אי-עשיית כן מהווה "טעות" מצד הנתבעת, אך לא "מרמה". 3. **השפעת גילוי ראיה חדשה:** גילויו של נספח 3א', שלא היה ידוע בעת הדיונים הקודמים, מהווה "עובדה חדשה". בית המשפט סבור כי קביעתו שלפיה לא נערך כל מסמך לגבי הביקור מיום 8.7.08, מחייבת תיקון. 4. **הבחנה בין נימוק לדחייה לנימוק למחיקה:** ביחס לתביעה הראשונה, בית המשפט קיבל את התביעה במובן של "מחיקה" (ולא "דחייה"), תוך הבחנה שייתכן שאילו המסמך היה ידוע, התיק היה נמחק ולא נדחה. 5. **סעדים חלקיים:** בית המשפט ביטל חלקים ספציפיים בפסקי הדין הקודמים (בעיקר את הקביעה בדבר אי-קיום המסמך ואת חיובים כספיים בהוצאות), אך השאיר את יתר הקביעות וההחלטות על כנן, בהיעדר עילה לביטולן. 6. **התנהלות הצדדים:** בית המשפט מעיר על מערכת היחסים העכורה בין התובע לנתבעת ועובדיה, ועל ניצול לרעה של הליכי בית משפט מצד התובע. עם זאת, הוא קובע כי התנהלות זו אינה גורעת מהחובה המשפטית של הנתבעת להציג את המסמך. 7. **פסקי דין חלוטים:** ההכרה בפוטנציאל ל"משפט חוזר אזרחי" מוסברת בכך שפסקי הדין הקודמים היו חלוטים, ודרכם היחידה לשינוי היא באמצעות הליכים כגון זה. **הכרעת בית המשפט:** * **לגבי העתירה השנייה (עת"מ 6368-10-12):** בוטלה הקביעה ש"לא קיים דו"ח על ביקורת שנערכה" ובוטל החיוב בהוצאות. * **לגבי העתירה השלישית (עת"מ 30181-05-13):** נדחתה. * **לגבי התביעה הראשונה (ת"א 19051-08-13):** התקבלה במובן של מחיקת התביעה (ולא דחייתה), ללא צו להוצאות. * **לגבי התביעה השנייה (ת"א 4962-05-14):** בוטלה הקביעה ש"לא קיים דו"ח" ובוטל החיוב בהוצאות. * **לגבי "מכתב מיום 12.12.07" ו"נהלים":** נדחו. * **לגבי "רשימת מסמכים" / "האינדקס":** נדחה. **הוצאות:** בית המשפט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו, נוכח התנהלותו של התובע בפרשה. **חידוש עיקרי:** פסק הדין מדגיש את עקרון "הצדק" ואת חובת הגילוי המוגברת, גם כאשר מדובר במסמכים פנימיים, אם יש להם השפעה על הליכים משפטיים ועל יכולת ההגנה של הצד שכנגד. בית המשפט אינו מתעלם מהתנהלות התובע, אך מייחס משקל מכריע לטעותה של הנתבעת באי-גילוי המסמך, אשר השפיעה על פסקי הדין הקודמים.