צ"ה 6450-03-22

תקציר

בית המשפט קיבל בקשה להורות על הריסת מבנה ללא הליך פלילי או הרשעה. על פי הדין הישראלי, בית המשפט המוסמך רשאי לתת צו כזה בהתקיים שלושה תנאים: ראשית, קיומה של "עבודה אסורה", המוגדרת כבנייה או שימוש ללא היתר; שנית, לא ניתן למצוא קיומן של נסיבות מיוחדות הקבועות בחוק, כגון האחראי לעבירה; ושלישית, קיים אינטרס ציבורי מיוחד בהוצאת הצו. במקרה זה מצא בית המשפט כי התקיימו כל שלושת התנאים. המבנה המדובר, מכולה המחוברת לקרקע ולחשמל, היווה עבודה אסורה כהגדרתה בחוק. מספר ניסיונות לאתר את האחראי לעבירה נעשו ללא הצלחה, תוך קיום התנאי השני. כמו כן, בית המשפט קבע כי קיים אינטרס ציבורי מיוחד להורות על ההריסה, שכן הקרקע עליה עמד המבנה יועדו לשטח ציבורי פתוח, ונוכחותה של המכולה אפשרה את המשך הפעלתה של חצר גרוטאות בלתי חוקית, ובכך עלולה לעודד בנייה בלתי מורשית נוספת. חוסר שיתוף הפעולה של המשיב עם הרשויות וההשלכות האסתטיות והמעשיות של העבירה תמכו באינטרס הציבורי בפינוי המבנה. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לו במקרים אלה ושקל את זכותו של המשיב לעמוד, והגיע למסקנה כי האינטרס הציבורי הוא להעדיף את הריסת המבנה הבלתי חוקי על פני האינטרס הפרטי של המשיב. צו ההריסה ייכנס לתוקף 21 יום לאחר הצמדת ההחלטה למבנה.