ע"פ 2191/07

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה שזיכה את המשיב מפריצה למספרה אך הרשיע אותו בהחזקת רכוש החשוד כגנוב. כתב האישום מייחס למשיב פריצה לסלון על ידי פריצת פתח בקיר הגבס וגניבת פריטים שונים. רוב הפריטים הללו נמצאו בביתו. המשיב הודה במשטרה ובעדותו כי ביצע את הפריצה. עם זאת, בית משפט קמא מצא סתירות וסתירות בין הודאתו לבין הראיות, וזיכה אותו מאשמת הפריצה. ערכאת הערעור מסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא את ההודאה ואת הסתירות שבחומר הראיות, ולא נחקרה האפשרות כי ילדיו של המשיב או אחרים היו מעורבים בפריצה. עוד מדגישה ערכאת הערעור כי הודאה, חשובה ככל שתהיה, צריכה להיבחן יחד עם ראיות נוספות, ובמקרה זה אין די בהודאה לבדה כדי להרשיע את המשיב בפריצה. לפיכך, הערעור על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא נדחה, והזיכוי מאשמת הפריצה מתקבל. השופט מ' פינקלשטיין מוסיף הערה על מעמדן של הודאות במשפט הפלילי, ומציין כי על אף חשיבותן, אין ליתן להן יחס מועדף, ויש לוודא תמיד את אמיתותן.