ת"צ 46305-05-18

תקציר

התיק בבית המשפט נסוב סביב הדרישה לשלם אגרת היתר בניה למועצה המקומית ביחס להצללה הכלולה בבקשה להיתר, אשר לכאורה פטורה מדרישת היתר. המבקש, תושב המועצה המקומית קצרין, טען כי האגרה שגבתה המועצה אינה חוקית וביקש לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית בשם כל התושבים ששילמו את האגרה. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם ההצללות אכן פטורות מהיתר הבנייה, ואם כן, האם האגרה שנגבתה בגינן הייתה כדין. בית המשפט קבע כי המועצה המקומית הודתה כי ההצללה אינה דורשת היתר וכי הכללתם בבקשה הייתה טעות. עוד נקבע כי אין הוראה חוקית מפורשת המאפשרת גביית אגרת היתר בניה בגין רכיבים הפטורים מהיתר. לפיכך, גביית האגרה במקרה זה הייתה שלא כדין, גם אם המבקש כלל את הגוונים בבקשה בטעות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי עמדת הגוף המאסדרת בנושא אינה נותנת מענה מספק להיעדר מקור נורמטיבי לגביית האגרה ולכן לא ניתן לאמצה. באשר לדרישות לאישור תובענה ייצוגית, קבע בית המשפט כי למבקש קמה עילת תביעה המבוססת על גבייה שלא כדין וסיכויי הצלחה סבירים. עוד נקבע כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך, והיה יסוד סביר להניח כי האינטרסים של הקבוצה יוצגו כראוי. לפיכך אישר בית המשפט את התביעה כתובענה ייצוגית. הקבוצה הוגדרה כתושבים שמהם נגבתה אגרת היתר הבנייה שלא כדין עבור הצללות פטורות שנכללו בבקשה להיתר. הסעדים המבוקשים כללו סעד הצהרתי, סעד כספי בדרך של השבה, וקביעת שכרו של התובע המייצג ושכר טרחת עורך דין. המשיב חויב לשאת בהוצאות המבקש ולפרסם את ההחלטה המאשרת את התובענה הייצוגית באתר האינטרנט שלו ובעיתונים יומיים.