ת"פ 9017-07-13

תקציר

הנאשם הורשע במספר אישומים הקשורים להברחת טלפונים סלולריים לבתי הכלא בישראל בהם מוחזקים אסירים ביטחוניים המשתייכים לארגוני טרור שונים, בהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי בפלסטין ופתח. הטלפונים נועדו לסייע לאסירים אלה לתאם פעילות ארגונית בתוך הכלא ומחוצה לו, דבר העלול לאפשר פעילות טרור. סעיפי האישום נגד הנאשם כללו קשירת קשר לביצוע פשע, מתן שירותים להתאחדות בלתי מותרת, איסור הפעלת רכוש למטרות טרור, איסור הכנסת חפצים אסורים, מתן שוחד וניסיון לביצוע עבירות אלו. בית המשפט מצא את הנאשמת אשמה בכל הסעיפים, תוך הדגשת חומרת פשעיה בשל הפוטנציאל שלהם לגרום נזק חמור לביטחון המדינה ולשלום הציבור. השופטת ציינה כי מעשיה של הנאשמת תוכננו בקפידה, והיא מילאה תפקיד מרכזי במזימה הפלילית, ושימשה חוליה מקשרת מרכזית בין ארגוני טרור שונים לבין פעיליהם בתוך בתי הכלא. המדינה ביקשה עונש מאסר ממושך, תוך הדגשת הצורך בהרתעה, ואילו הנאשמת ביקשה עונש קל יותר, בטענה שהיא נוצלה על ידי ארגוני הטרור ופעלה תחת לחץ. בית המשפט הכיר בהיעדר עבר פלילי של הנאשמת ובשיתוף הפעולה שלה עם החקירה, אך בסופו של דבר התמקד בחומרתן הרבה של העבירות ובתוצאותיהן האפשריות. השופט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא בין 20 ל-60 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשמת 54 חודשי מאסר בפועל, כאשר חלק ניכר מהם על תנאי, בהתחשב בנסיבותיה האישיות ובהיעדר רווח כספי. בהחלטה הוזכרה גם זכותו של הנאשם לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.