עת"מ 35845-10-22

תקציר

העתירה מערערת על החלטת הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, שהתקבלה מכוח חוק משק החשמל, הקובעת מודל שוק למתקני ייצור ואגירת חשמל המחוברים לרשת החלוקה. ההחלטה קובעת את העקרונות המרכזיים להפעלת מתקנים אלה, לרבות קריטריונים בנושאים שונים כגון תחולה, הגשת תוכניות ייצור ותשלומים. לטענת העותרת, ההחלטה משנה בדיעבד את תנאי ההליכים התחרותיים לקביעת תעריפים לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, אליה נמנעה מלהשתתף בשל תנאים כלכליים קשים. היא מבקשת להכריז על ההחלטה כבטלה לגבי פרויקטים שהוקמו מכוח נהלים אלה ולהורות לרשות להימנע מביצוע שינויים רטרואקטיביים. עם זאת, הגישו המשיבים בקשות לדחיית העתירה בטענה כי בית המשפט לעניינים מנהליים נעדר סמכות, שכן ההחלטה מהווה תקנה בעלת כוונת חקיקה, אשר בית המשפט לעניינים מנהליים אינו יכול לבחון אותה לפי חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט מסכים עם המשיבים כי ההחלטה קובעת נורמה כללית החלה על כל הגופים המבקשים להקים מתקני ייצור חשמל, ולא רק על ההליכים התחרותיים הספציפיים שהזכירה העותרת. יתר על כן, הנושא העיקרי של העתירה הוא ערעור על ההחלטה עצמה, שאינה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. אשר על כן, העתירה נדחית במלואה. העותרת נדרשת לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ לכל אחת מארבע קבוצות המשיבים שביקשו דחייה על הסף.