ה"פ 11359-03-09

תקציר

בית המשפט מצא כי פרסומות המשיבה אינן מהוות מצג שווא או שיש בהן כדי להטעות צרכנים, למרות שאינן כוללות פשוטו כמשמעו "את כל המשרות בישראל". השופט קיבל את העובדה שהמשיב התכוון בכנות לערוך את כל מודעות הדרושים ועשה מאמצים אמיתיים לעשות זאת. יתר על כן, המונח "כל" בפרסומות התפרש כמסמל מקיף, לא מילולי, והצרכנים היו מודעים למגבלות השירות. באשר לטענה להפרת הסכם והתעשרות שלא כדין, קבע בית המשפט כי מודעות דרושים מכילות עובדות ונתונים החורגים מתחום הגנת זכות היוצרים. המידע, בהיותו בלתי יצירתי, לא היה מוגן, והוראות חוזיות סטנדרטיות לא יכלו להגביל את השימוש בו. העתקת המודעות מאתר האינטרנט של המבקשים על ידי המשיבה לא היוותה אפוא הפרה. משכך, נדחו טענות המבקשים בגין הטעיה, הפרת הסכם ועשיית עושר שלא כדין. המבקשים חויבו לשלם 200,000 ₪ בסך הכל, לכיסוי הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין. החלטה זו ניתנה בהיעדרם של הצדדים וסימנה את סיום התיק.