ע"א 17208-09-10

תקציר

הערעורים מוגשים הן על ידי התובע והן על ידי הנתבע בעקבות פסק דין של בית משפט השלום בחיפה בתביעת נזיקין בגין נזקים כתוצאה מתאונת עבודה. התובע, נהג משאית אשפה, נפצע ברגלו ובגבו בחודש יוני 2003 כאשר נפל מהמשאית. התובע טוען כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות הנתבע וכי נגרם לו שבר בברכו כתוצאה מהנפילה. הנתבעת מכחישה את הטענות וטוענת כי התאונה לא התרחשה וכי פציעותיו של התובע, לרבות הברך, אינן תוצאה של התאונה הנטענת. בית משפט קמא מצא כי התאונה התרחשה אך התובע לא הצליח להוכיח כי הפגיעה בברכו נגרמה כתוצאה ממנה. לפיכך, פסק בית המשפט לתובע פיצויים בסך 42,644 ₪ בלבד, לאחר ניכוי סכומים שונים שקיבל התובע, היתרה עמדה על 20,926 ₪. שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית משפט קמא. התובע טוען כי שגה בית משפט קמא בכך שלא קיבל את טענתו כי הפגיעה בברכו נגרמה כתוצאה מהתאונה ולא פסק לו פיצוי הולם בגין פגיעה זו. עוד הוא טוען כי היה על בית המשפט לאמץ את חוות דעתו של המומחה האורתופדי שמונה על ידי בית המשפט, ד"ר אדמוני, שבדק אותו פעמיים ועמד על כך שהפגיעה בברכו נגרמה כתוצאה מהתאונה. עוד טוען התובע כי שגה בית המשפט בנטל ההוכחה בכך שדרש ממנו להוכיח כי לא נפגע בתאונה אחרת. הנתבע, לעומת זאת, טוען כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי אירעה התאונה. לחילופין, נטען כי היה על בית המשפט לקבוע כי התובע לא הוכיח כי הפגיעה בברך נגרמה כתוצאה מהתאונה. עוד טוען הנתבע כי שגה בית המשפט בכך שלא נתן משקל מספק לסתירות בעדויות התובע ועדיו. השופט שפירא קבע כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא לא באשר לקרות התאונה ולא לאי הוכחת הפגיעה בברך כתוצאה ממנה. באשר לחוות דעתו של ד"ר אדמוני, בית המשפט אינו נוטה לסטות מחוות דעתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט בהיעדר טעמים כבדי משקל, שאינם קיימים במקרה זה. זאת ועוד, המסמכים הרפואיים שהגיש התובע אינם תומכים בטענתו כי הפגיעה בברך נגרמה כתוצאה מהתאונה, והתובע לא העיד בעניין זה. השופט שפירא דחה גם את טענת התובע בדבר נטל ההוכחה, וקבע כי לא הוטל על התובע נטל בלתי אפשרי. השופט סעב, בדעה חולקת, סבר כי יש לקבל את ערעורו של התובע. לטענתו, היה על בית משפט קמא לאמץ את חוות דעתו של ד"ר אדמוני, מה גם שהנאשם ויתר על חקירה נגדית נוספת של המומחה לאחר חוות דעתו השנייה. עוד מצא כי המסמכים הרפואיים של התובע ועדויותיו תומכים בטענה כי הפגיעה בברך נגרמה כתוצאה מהתאונה. השופט סעב היה מניח בצד את פסק דינו של בית משפט קמא ומחזיר את התביעה לקביעת פיצוי הולם בגין פגיעת הברך של התובע. השופטת קיסריה צירפה את חוות דעתה לזו של השופט שפירא. היא הדגישה כי מסקנותיו של בית משפט קמא התבססו על התרשמותו מהעדויות ומהראיות, ועל כן לא הייתה עילה להתערב בהן. בסופו של דבר, החלטת הרוב (השופטים שפירא וקיסריה) דחתה הן את ערעור התובעת והן את ערעורה הנגדי של הנתבעת מבלי לפסוק הוצאות.