בג"צ 5972/14

תקציר

פסק הדין מדגיש את החשיבות בכך שצדדים המגישים עתירות לבית המשפט ימסרו את כתב העתירה למשיבים. עם זאת, הוא מתמקד בעיקר בפעולות המצופות מהמשיב המקבל החלטת בית משפט בטרם מוגשת לו העתירה. פסק הדין מבהיר כי במקרים כאלה, על המשיב לעשות מאמץ לפתור במישרין את סוגיית ההמצאה עם הצד שכנגד, במיוחד כאשר אותו צד מיוצג על ידי עורך דין. גישה זו מועדפת בשל יעילותה ויכולתה למנוע מעורבות מיותרת של בית המשפט בעניינים טכניים. בית המשפט מכיר בכך שאם ניסיונות פתרון אלה נכשלים, הפרקליטות תמיד יכולה לפנות לבית המשפט לקבלת צווים נוספים. אבל, ההליך הסטנדרטי מצפה לניסיון ראשוני לתקשורת ישירה. פסק הדין מכיר גם במגמה האחרונה שבה בעלי דין, ורשמי בית המשפט, מכריעים בעניינים הנוגעים להמצאת עתירות. מגמה זו נתפסת כמגמה חיובית, המקדמת התייעלות ומפחיתה את העומס על בתי המשפט. פרקליטות המדינה אינה פטורה מחובה זו, וגם עליה לעשות מאמץ לפתור את הסוגיה העומדת על הפרק ישירות מול הצד שכנגד. במקרה הספציפי הנדון, ניתן למשיבה ארכה עד ליום 31.12.2014 להגשת תגובתה, תוך הכרה בזמן הנדרש למאמצי פתרון אלה. פסק הדין ניתן לטובת העותר, והמשיב צפוי לשאת בהוצאות העתירה.