ת"א 2422-05-17

תקציר

הנתבעת יזמה את הקמת רשת משרדי תיווך הנדל"ן בישראל בשנת 2014, וגייסה זכיינים שיפעלו תחת המותג "ישרא-נכסים". התובעים, שבעה אנשים, התקשרו עם הנתבעת בהסכמי זיכיון נפרדים במהלך השנים 2014-2016, כאשר כל אחד מהם קיבל אזור גיאוגרפי בלעדי לפעול בו. ההסכמים נועדו לסייע לתובעים להקים משרדי ברוקראז' משלהם בתמיכתה ובמוניטין של רשת ישרא-נכסים. עם זאת, הרשת לא הצליחה לשגשג, והתובעים התקשו לייצר עסקים, מה שהוביל לתביעות הדדיות על הפרת חוזה. התובעים טענו כי הוטעו על ידי מצגי השווא של הנתבע בדבר הצלחת הרשת ושיטתו החדשנית. עוד נטען, כי הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו על פי הסכמי הזיכיון, לרבות פרסום הרשת ותמיכה בפעילות התובעים. מנגד, הנתבע הכחיש טענות אלה וטען כי התובעים הפרו את ההסכמים בעצמם וחייבים לו פיצויים. לאחר בחינת הראיות והחקירה הנגדית, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות הטעיה של התובעים, שכן היו להם הזדמנויות רבות להעריך את מצב הרשת טרם החתימה. עם זאת, בית המשפט הסכים עם טענת התובעים כי הנתבעת לא הקימה רשת מתפקדת, דבר המהווה הפרה יסודית של הסכמי הזיכיון. כתוצאה מכך, ביטול ההסכמים על ידי התובעים בשנת 2017 נקבע כדין. באשר לתביעה שכנגד, דחה בית המשפט את מרבית טענות הנתבעת, וקבע כי ההפרות הנטענות של התובעים לא היו יסודיות ולא גרמו לנזקים מוכחים. הנתבעת חויבה להשיב לתובעים את דמי הזיכיון, בניכויים קלים בגין הוצאות פרסום שהיטיבו עם התובעים. תביעות נוספות בגין נזקים ועוגמת נפש נדחו. כן חויב הנתבע לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין והוצאות, בסך 75,000 ₪, בשל ההיקף המופרז של כתבי הטענות והמסמכים שלו.