ע"א 32323-03-16

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (חוק הפיצויים). המערערת, ספקית שנפגעה מכבש מונמך של משאית חונה, טענה כי מדובר בתאונת דרכים שנגרמה עקב חניה מסוכנת של המשאית, ועל כן נופלת בגדרו של חוק הפיצויים. המשיבים, נהג המשאית, הבעלים והמבטח, טענו כי התאונה אינה מהווה תאונת דרכים שכן החניה אינה יוצרת סיכון תחבורתי. שופט בית המשפט העליון הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי. השופט הדגיש כי הגורם הקובע לתחולת חוק הפיצויים הוא האם קיים סיכון תחבורתי, ומצא כי המשאית חנתה באזור פריקה ייעודי, ולא היוותה סיכון כזה. המשאית לא חנתה בניגוד לחוק, והרמפה לא בלטה לתוך כביש או מדרכה. יתר על כן, המערער הכיר את המקום והיה עליו להבחין במשאית ולהימנע מהתאונה. משכך, האירוע לא היה תאונת דרכים, והערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחה. המערער חויב לשלם לכל קבוצת משיבים 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.