ת"א 20667-07-19

תקציר

בבית משפט השלום בראשון לציון, ת"א 20667-07-19, נידונה בקשה לפסילת חוות דעת מומחה רפואי מטעם בית המשפט, או לחלופין למינוי מומחה נוסף. הבקשה הוגשה על ידי התובע, אשר נפגע בתאונת דרכים ועתיר לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. **רקע עובדתי ותמצית חוות הדעת:** התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 19.1.2019. לטענתו, הוא סובל מכאבי צוואר וגב, הקרנות לרגל ימין, וכאבים בעת הרמת משאות ופעילות גופנית. בית המשפט מינה מומחה בתחום האורתופדיה, ד"ר שאול שגיב, אשר הגיש את חוות דעתו ביום 10.9.2020. המומחה קבע כי התובע סבל משך כשנה לאחר התאונה מנכות זמנית של 15%, אך כיום, לאור תקינות תנועות הגב והצוואר וממצאים תקינים בבדיקות הדמיה (CT), אין מקום להעניק לו נכות צמיתה. המומחה גם שלל את הצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה. **עיקר טענות התובע בבקשתו:** 1. **אי ביצוע בדיקות מהותיות:** התובע טוען כי המומחה לא ביצע בדיקות מהותיות, לא פירט את תוצאותיהן ו/או טווחי התנועה, ובכך לא מילא את חובתו כראוי. לטענתו, לא נבדק "כמקובל", לא הוזכרו ששת מישורי התנועה, ולא בוצע מבחן Schober. 2. **התעלמות מתיעוד רפואי:** התובע טוען כי המומחה התעלם מבדיקת SLR (הרמת רגל ישרה) שנמצאה חיובית אצל רופא אחר, וכן מכך שהופנה לבדיקת MRI, דבר המצביע על אי סבירות לקביעה כי אינו סובל מנכות. 3. **פרשנות שגויה לבדיקות הדמיה:** התובע חולק על פרשנות המומחה לבדיקת ה-CT, וכן על האמירה כי מצבו השתפר, אותה הוא מכנה "קביעה כוזבת". 4. **בדיקה שטחית וחוסר מענה ענייני:** לטענת התובע, הבדיקה הייתה שטחית ולא ניתן לו מענה ענייני לשאלות ההבהרה. **טענות הנתבעת בתגובתה:** הנתבעת מתנגדת לבקשה וסבורה כי דינה להידחות. לטענתה, המומחה הסביר את עמדתו, חוות דעתו עומדת במבחן ההיגיון, והתובע למעשה מנהל ויכוח רפואי עם המומחה, דבר שאינו מקומו בבקשה זו. **דיון והחלטה בית המשפט:** בית המשפט דחה את בקשת התובע. להלן עיקרי ההנמקה: 1. **מעמד חוות דעת מומחה בית המשפט:** בית המשפט הדגיש את מעמדו של מומחה בית המשפט כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט, החב בחובות אמון ומקצועיות. לא בנקל יסטה בית המשפט מחוות דעת מומחה שהוא מינה. 2. **הבחנה בין מינוי מומחה נוסף לפסילת חוות דעת:** בית המשפט הבחין בין מקרים המצדיקים מינוי מומחה נוסף (עקב קשיים מקצועיים או ספק ביכולת בית המשפט להכריע) לבין מקרים המצדיקים פסילת חוות דעת ומינוי מומחה חלופי (עקב בעיות במהימנות חוות הדעת או המומחה עצמו). 3. **ניתוח טענות התובע לגופן:** * **התעלמות מתלונות על כאבי צוואר:** בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי היא סותרת את תצהיר עדותו הראשית של התובע, אשר אישר שתלונותיו מתרכזות בכאבי גב תחתון. גם אם הייתה תלונה על כאבי צוואר, המומחה בדק את הצוואר ומצא שהתנועות תקינות. * **אי ביצוע בדיקות מהותיות וחוסר פירוט:** בית המשפט קיבל את הסברי המומחה כי בדיקתו מתבססת על ממצאים אובייקטיביים של הגבלה בתנועה או חסר נוירולוגי, וכי בדיקות דימות תקינות מחזקות את הקביעה. המומחה אף פירט את טווחי התנועה המרכזיים שנמצאו תקינים. לגבי מבחן Schober, המומחה הבהיר כי מהימנותו פחותה ואינו בדיקה חובה. * **הפניה ל-MRI ואי ביצוע בדיקת CT:** בית המשפט קבע כי אין פגם בכך שהמומחה לא המתין לבדיקת MRI (שלא בוצעה על ידי התובע), שכן הנכות נקבעת על פי הגבלות תנועה ולא בהכרח על פי הדמיה. יתרה מכך, בדיקת ה-CT שבוצעה בסופו של דבר לא הציגה ממצאים חבלתיים התומכים בטענות התובע. * **פרשנות לבדיקת CT:** בית המשפט קיבל את פרשנות המומחה כי ממצאי ה-CT (בלטי דיסק) הם בגדר הנורמה ואינם מעידים על לחץ עצבי. * **קביעה בדבר שיפור במצב:** בית המשפט קיבל את קביעת המומחה כי מרבית הכאבים חלפו, בהתבסס על תלונות התובע עצמו כפי שעלו הן בחוות הדעת והן במסמכים הרפואיים. 4. **העדר הצדקה למינוי מומחה נוסף:** בית המשפט קבע כי אין באפשרותו לקבוע את נכותו הרפואית של התובע על סמך חוות דעת המומחה והחומר המצוי בתיק, ולפיכך אין הצדקה למינוי מומחה נוסף. 5. **הוצאות:** התובע יישא בהוצאות הבקשה. **מסקנה משפטית:** בית המשפט אימץ את חוות דעת המומחה הרפואי, ד"ר שגיב שאול, ודחה את בקשת התובע לפסילת חוות הדעת או למינוי מומחה נוסף. ההחלטה משקפת את הגישה המשפטית המקובלת, לפיה חוות דעת מומחה בית המשפט זוכה למעמד בכורה, ורק במקרים חריגים של כשלים מהותיים או אי-מהימנות, יישקל מינוי מומחה נוסף או חלופי. במקרה זה, בית המשפט השתכנע כי חוות הדעת עמדה במבחנים הנדרשים, וכי טענות התובע אינן מצדיקות סטייה ממנה. **חידוש משפטי/נקודות מרכזיות:** * **איזון בין זכות התובע לבירור רפואי לבין יעילות ההליך:** בית המשפט הבהיר כי למרות זכותו של תובע לקבל בירור רפואי מלא, אין הדבר מחייב את המומחה להמתין לבדיקות דימות שלא בוצעו על ידי התובע, במיוחד כאשר תקנות הנכות אינן מבססות את הנכות על ממצאים אלה באופן בלעדי. * **קביעת נכות על בסיס ממצאים קליניים:** ההחלטה מדגישה את קביעת המומחה כי נכות נקבעת על סמך ממצאים קליניים אובייקטיביים (הגבלה בתנועה, חסר נוירולוגי) ולא רק על סמך בדיקות הדמיה. * **התמודדות עם טענות לגבי אי-ביצוע בדיקות:** בית המשפט קבע כי אם טענות התובע לגבי אי-ביצוע בדיקות אינן נתמכות, או סותרות חומר אחר בתיק, הן עשויות להידחות. * **הבחנה דקה בין מינוי מומחה נוסף לחלופי:** ההחלטה מבהירה את ההבחנה בין סוגי המינויים החלופיים, תוך הדגשת הקשר בין אופי הקושי בחוות הדעת (מקצועי מול מהימנות) לסוג הפתרון המוצע.