ע"פ 7062-04-18

תקציר

החלטת ערכאת הערעור בהתנגדות לעונש היא לבחון את סבירות העונש ולא להתמרמר על הנאשם. החזקת נשק היא עבירה חמורה שכן היא מהווה סיכון משמעותי לשלום הציבור. פוטנציאל הפגיעה כה גדול, עד כי על בתי המשפט להרתיע מפני עבירות מסוג זה כדי למנוע פעילות פלילית נוספת. לפיכך, עונשו של בית משפט קמא בגין עבירת החזקת הנשק היה קל מדי, ויש מקום לענישה מחמירה יותר על מנת לתת עדיפות לשלום הציבור. נסיבותיו של מקרה זה קובעות כי שני המערערים אחראים במידה שווה להחזקה המשותפת של הנשק. הגם שהנשק לא היה ברשותו הפיזית של המערער השני, ראיות הדנ"א ומעשיו בזירה מצביעים על החזקתו הקונסטרוקטיבית. על בית המשפט לייחס לשני המערערים אחריות מלאה בגין החזקת הנשק, ולכן אין זה ראוי להבחין בין עונשיהם על סמך עבירת ההחזקה בלבד. בית משפט קמא שקל כראוי את עברם הפלילי של המערערים ואת נסיבותיהם האישיות בבואו לקבוע את עונשם. בית המשפט מסכים עם החלטתו של בית משפט קמא להטיל על המערער מס' 1 שלושה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירה של שוטר, בהתייחס ישיר לעבירה הנוכחית. עם זאת, בית המשפט חולק על מסקנתו של בית משפט קמא כי עבירת החזקת הנשק אינה עבירת אלימות. אופי העבירה, יחד עם הסיכון לפגיעה בחיי אדם, מצדיקים את סיווגה כעבירת אלימות. לפיכך, קובע בית המשפט כי יש להפעיל ולרצות גם את ששת חודשי המאסר על תנאי שנגזרו עליו מעניינו הקודם של המערער מס' 1 ולרצות אותו ברצף, כך שעונשו הכולל יהיה 19 חודשים, בניכוי ימי מעצרו. שני הערעורים נדחים, וערעורו של המשיב מתקבל בחלקו על גזר דינו של המערער מס' 1. המערער מס' 1 נדרש להתייצב בכלא הדרים ביום 24.5.2018 על מנת להתחיל לרצות את עונשו. פסק הדין יימסר למערער מס' 2 על ידי בא כוחו, שכן הוא נעדר במהלך הדיון.