ע"פ 72211/06

תקציר

פסק הדין מצא את המערער אשם בעבירה של גניבה ממעסיקו במרמה והפרת אמונים וברישום כוזב במסמכי התאגיד, והרשיע אותו בהתאם. הראיות הראו כי המערער לא דיווח על שטרי משלוח רבים, ובכך גרם להנהלת החשבונות של מעסיקו להציג פרטים כוזבים, וגרם נזק כספי לחברה. המערערת טענה כי שטרי משלוח אלה הם זיכויים שניתנו ללקוחות ערבים כפיצוי בגין טובין פגומים, אך טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט, שכן לא מצא לה בסיס סביר בראיות או בהיגיון העסקי. בית המשפט שקל את טענותיו של המערער ומצא כי הן אינן מתיישבות עם העובדות ואינן הגיוניות, ובכך הטיל עליו את נטל ההסבר, אותו לא עמד בו. עוד קבע בית המשפט כי המערער לוקה בחוסר אמינות, שכן גרסתו מכילה סתירות, והוא לא הזכיר את ספרי האשראי בעת שפוטר והואשם בגניבה. ככלל, מצא בית המשפט כי גרסת התביעה סבירה ועולה בקנה אחד עם חומר הראיות, והרשיע את המערער. באשר לעונש ציין בית המשפט את חומרת העבירה, אך הביא בחשבון את מצבו הבריאותי הלקוי של המערער, היעדר עבר פלילי ונסיבות משפחתו. בית המשפט הטיל עליו עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, קנס של 100,000 ₪, והורה למערער לשלם למעסיקו פיצויים בסך 343,999 ₪. המערער ערער הן על ההרשעה והן על גזר הדין. ערכאת הערעור הסכימה עם הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט קמא, ודחתה את הערעור.