ע"א 8589/06

תקציר

בית המשפט בחן את פסק דינו של בית משפט קמא, את הערעורים והערעורים הנגדיים של שפיגל ואינס, את תגובותיהם ואת טיעוני כל הצדדים, ובסופו של דבר החליט לדחות את שני הערעורים, למעט פרטים הנוגעים לחובתו של שפיגל להפחתת נזקים ולאחריותה של אינס לתשלום ריבית על עמלה מעסקה. בית המשפט אישר את קביעתו של בית משפט קמא כי הסכם השיווק התמקד במכירת יחידות דיור ולא מגרשים, הנתמכים בלשון ההסכם הברורה ובתנאים הקשורים להיתרי בנייה. מחלוקות בדבר מועד סיום תקופת הבלעדיות ותיקוני החוזה הוכרעו לטובת החלטותיו המקוריות של בית משפט קמא, תוך הדגשת חובת תום הלב והיעדר אזהרה מצד שפיגל על עיכובים לכאורה. העובדה ששפיגל לא הצליח להוכיח שהזהיר מפני עיכובים גרמה לכך שהוא לא יכול היה להצדיק את הארכת תקופת הבלעדיות. למרות שבית משפט קמא שגה בכך שחייב את שפיגל לצמצם את הנזק מבלי לאשר את הפרתו של אינס, אין בכך כדי לשנות את התוצאה הכוללת של הערעור. בנוגע לעמלה על עסקת גלבפיש אישר בית המשפט את זכאותו של שפיגל לעמלה של 6.5%, ודחה את טענותיה של אינס להונאה. עם זאת, אינס לא צריכה לשלם ריבית על עמלה של 2% שהוצעה קודם לכן אך סורבה על ידי שפיגל, בהתאם להוראות החוק המעודדות הסדר חוב. בית המשפט דחה את טענותיה של שפיגל נגד עו"ד דורון, ואישר כי היא אינה היועצת המשפטית שלו ואין לה חובות נאמנות כלפיו, ולכן היא אינה חייבת בנזקים. לבסוף, דחה בית המשפט את ערעורה של אינס בעניין הוצאות המשפט, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו למעט שפיגל האחראי להוצאותיו של עו"ד דורון. ההחלטה הוסכמה על ידי השופטים רובינשטיין ופוגלמן, ועוצבה סביב לשון החוזה והנסיבות הרחבות יותר.