ע"א 9369/11

תקציר

התיק הנדון נסוב סביב ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, שסירב לפסול עצמו מלדון בסכסוך משמורת ממושך בו מעורבים בני זוג לשעבר ובתם. סוגיות הליבה המשפטיות נוגעות לעקרונות המסדירים היעדר משוא פנים שיפוטי, עילות פסילה והוגנות דיונית בהליכים בדיני משפחה. עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים 1. **עקרון היעדר משוא פנים ופסילה שיפוטית** העיקרון המרכזי בהתנהלות השיפוטית הוא הדרישה שהשופטים יפסקו בסכסוכים ללא משוא פנים, תוך הבטחת הוגנות ואמון הציבור ברשות השופטת. פסילת שופט מוצדקת בדרך כלל רק אם קיים *"חשש אמיתי ואובייקטיבי"* להטיה. אי שביעות רצון סובייקטיבית או אי הסכמה עם החלטות אינן מצדיקות מטבען פסילה (ראו ע"א 7443/11 עבירה נ' פשע; ע"א 4347/11 עבירה נ' פשע). בית המשפט שב ואישר עיקרון זה, והדגיש כי התנגדויות להחלטות קודמות – במיוחד כאשר הן נתונות לערעור – אינן מהוות באופן אוטומטי עילה לפסילה. ההבחנה בין תחושות סובייקטיביות של הטיה לבין חוסר יכולת *"אובייקטיבית"* להחליט ללא משוא פנים היא קריטית; רק האחרון מצדיק פסילה. 2. **מבחן אובייקטיבי לפסילה** בית המשפט דבק בסטנדרט המשפטי לפיו פסילה מוצדקת רק כאשר מוכיחים חשש *"אמיתי ואובייקטיבי"* להטיה. זה עולה בקנה אחד עם דוקטרינה משפטית מבוססת, המונעת פסילה על סמך חוסר שביעות רצון סובייקטיבי בלבד. בית המשפט הכיר במפורש בכך שרגשותיו של המערער, גם אם מבוססים על החלטות מסוימות, אינם עומדים בקריטריון אובייקטיבי זה, במיוחד בהתחשב בכך שרבות מההחלטות המדוברות בוטלו באופן חלקי או נותרו ניתנות לערעור. 3. **המעמד המשפטי של החלטות וערעורים** בית המשפט הדגיש כי התדיינות משפטית כרוכה בשכבות מרובות של קבלת החלטות וכי פסיקות שליליות קודמות הן חלק מהנוף הפרוצדורלי. קיומם של ערעורים קודמים, שחלקם הצליחו חלקית, מפחית את הסבירות שפסקי הדין הנוכחיים של בית המשפט קמא מוטים מיסודם. החלטות שיפוטיות, גם אם אינן נעימות, אינן מכתימות מטבען את חוסר משוא הפנים של השופט. 4. **הוגנות פרוצדורלית והקשר של דיני משפחה** נימוקיו של בית המשפט משקפים מודעות לכך שסכסוכים משפחתיים מורחבים, במיוחד אלה הנוגעים למשמורת, דורשים התערבות שיפוטית מאוזנת כדי למנוע התמשכות הליכים והחרפת סכסוכים משפחתיים. ההחלטה להמשיך בתיק עולה בקנה אחד עם המדיניות המשפטית המעדיפה פתרון סכסוכים משפחתיים כדי לשרת את טובת הילד. 5. **חדשנות משפטית והבהרה משפטית** תוך אישור מחדש של עקרונות שנקבעו, בית המשפט מבהיר את הסטנדרט לדחייה בהליכים בדיני משפחה, ומדגיש את החשיבות של הערכת הטיה אובייקטיבית על פני חוסר שביעות רצון סובייקטיבי. הוא גם מדגיש כי יש לשמור על ההליך השיפוטי כדי למנוע התדיינות משפטית ממושכת שעלולה להשפיע לרעה על רווחת הילד. **מסקנה** החלטת בית המשפט מדגישה את החשיבות של שמירה על משוא פנים שיפוטי המבוסס על קריטריונים אובייקטיביים, ושוללת בקשות פסילה המבוססות על תלונות סובייקטיביות עם החלטות קודמות. פסק הדין מאשר כי על בתי המשפט לענייני משפחה להתמקד בהבאת סכסוכים ארוכי שנים לפתרון תוך שמירה על הוגנות פרוצדורלית ללא הפרעה מיותרת, בתנאי שאין ראיות קונקרטיות להטיה. גישה זו תורמת לפסיקה על ידי חיזוק הסטנדרטים לפסילה, הבטחת עצמאות שיפוטית וקידום פתרון יעיל של תיקי דיני משפחה.