ת"א 83/95

תקציר

הסכסוך בין התובעים, קבלן בניין וחברה קבלנית, לבין הנתבעת, הגורם המזמין, נסוב סביב פרויקט שערי הבירה בירושלים. התובעים ביצעו עבור הנתבעת עבודות שונות, בעיקר בניית שלדים של שני בניינים רבי קומות, בניית מחיצות וציפוי הקירות החיצוניים באבן. ההתקשרות בין הצדדים מבוססת על הסכם קצר שאינו מסדיר דיו את פרטי ההתקשרות המהותיים. התביעה העיקרית, בסך 3,185,901 ₪, מתייחסת ליתרות החוב לכאורה של הנתבעת לתובעים, וכן לנזקים כספיים שנגרמו להם עקב עיכובים והשמטות שונות מצד הנתבעת. הנתבעת מכחישה את טענות התובעים ומגישה תביעות שכנגד בגין תשלומי יתר ונזקים שנגרמו לה עקב עבודתם הלקויה של התובעים ועיכובים בהשלמת עבודתם. בית המשפט מינה מומחה לבירור הסוגיות שבמחלוקת, וחוות דעתו התקבלה ברובה. לתובעים נפסק פיצוי בגין חלק מהעיכובים שנגרמו על ידי הנתבעת, לרבות שיהוי של חודשיים בשל עבודות החפירה ועיכוב של חצי שנה בשל איחור הנתבעת בבחירת סוג האבן לחיפוי. כמו כן נפסקו לתובעים פיצוי בגין חשבונות שלא שולמו ומע"מ. עם זאת, רוב טענותיהם, לרבות אובדן רווחים, נדחו מחוסר ראיות. גם טענותיה הנגדיות של הנתבעת התקבלו באופן חלקי. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת בסוגיית הפרשי השטח בפרויקט, וקבע כי הצדדים הגיעו להסכמה על חישוב קביעת השטחים. לתובע שכנגד נפסק פיצויים בגין חלק מהליקויים שהותירו התובעים ובגין עלות החזקת צוות עבודה בתקופת האיחור. בסיכומו של דבר, לאחר ניכוי הסכומים שנפסקו לנתבעת בתביעתה שכנגד מהסכומים שנפסקו לתובעים בתביעתם, חויבה הנתבעת-שכנגד-התובעת לשלם לתובעים-שכנגד-הנתבעים את יתרת הסכום. בהתחשב בסכום התביעה המתוקנת ובנסיבות אחרות, לא ניתן צו להוצאות.