ת"א 68158-03-17

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישה רשות מקומית תובעת במטרה לגבות חובות ארנונה משני נתבעים - חברה ובעל מניות רוב בה - לתקופה שמיום 1.2.03 ועד ליום 1.6.2004, בסך כולל של 493,256 ₪. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות. בית המשפט הסכים חלקית עם טענת הנתבעים. בית המשפט מצא כי הטענה בעניין החברה אינה קצובה בזמן ומחייבת בירור עובדתי, ולכן לא ניתן לדחות אותה על הסף. עם זאת, התביעה נגד בעל המניות, שהתבססה על שתי עילות - הרמת מסך ההתאגדות וחוק ההסדרים הכלכליים - נדחתה על הסף. העילה הראשונה, כפי שהסביר בית המשפט, מחייבת הכרעה שיפוטית ולא ניתן להתייחס אליה באמצעות הליכי גבייה מנהליים, אשר הוזכרו על ידי התובע כסיבה לעצירת תקופת ההתיישנות. לפיכך, חלק זה של התביעה התיישן. אשר לעילה השנייה, הבהיר בית המשפט כי חוק ההסדרים נכנס לתוקפו ביום 1.1.2004 ולא ניתן להחיל אותו על התקופה שקדמה למועד זה. יתר על כן, התובעת לא הביאה ראיות להליכי גבייה נגד בעל המניות במהלך 7 השנים שלאחר עילת התביעה, דבר המצביע על כך שגם תביעה זו התיישנה בזמן. התובעת נדרשה להודיע על עמדתה לגבי המשך ההתדיינות בתוך 14 יום, בהתחשב בסטטוס הלא פעיל של החברה. כמו כן חויב התובע בהוצאות הנתבע בגין הבקשה, בסך 15,000 ₪.