בג"צ 8413/22

תקציר

במקרה הנבחן דחה בית המשפט את בקשת העותר לדחות את גיוסו לצבא, בעיקר בשל הצהרותיו הבלתי עקביות והיעדר ניקיון פרוצדורלי. העותר הגיש תחילה מועמדות והתקבל למסלול אקדמיזציה חרדי, המאפשר לו לדחות את שירותו במקביל לסיום לימודיו. הוא ויתר במפורש על מעמדו בישיבה והתחייב לשירות צבאי לאחר החינוך. עם זאת, חודש בלבד לפני גיוסו, הוא ביקש לחזור בו מהתחייבותו בטענה שהוא "חוזר בתשובה", ומבקש להיות מוכר שוב כחבר ישיבה. בית המשפט מצא את מעשיו לא כנים, וציין כי הוא סיפק נימוקים סותרים לדחייה לאורך זמן, מה שנחשב בלתי ראוי. למרות טענותיו בדבר אי הבנה וכניסה שגויה למסלול המילואים, קבע בית המשפט כי טענות אלה חסרות אמינות ולא הוצגו במועד. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי הצהרותיו המקוריות של העותר היו ברורות, והשתתפותו המתמשכת במסלול סותרת את הדרישות להיחשב כבן עולה. טענות נוספות בדבר שירות לא תקין של צו גיוס נדחו אף הן בשל חוסר עקביות שסיפק העותר בכתובת. בסופו של דבר, לא הוכיחה העותרת כל טעות מהותית בהחלטות המינהליות המצדיקות את התערבותו של בית המשפט. הבסיס העיקרי לדחייה נשען על הוויתור המכוון שלו על מעמד הישיבה עם הצטרפותו למסלול האקדמיזציה, ובכך ביטל את טענותיו הבאות על עמידה בקריטריונים של מעמד "חוזר בתשובה". בית המשפט דחה את העתירה ללא צו הוצאות.