ע"פ 3427/19

תקציר

המדינה ערערה על זיכויים של שני משיבים שהואשמו בניסיון שידול לרצח ובקשירת קשר לביצוע פשע. הערעור מערער על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי שהביאה למחיקת כתב האישום על ידי המדינה. במהלך המשפט הורה בית המשפט המחוזי לעד התביעה להשיב לשאלות הסנגור על התנגדות המדינה, על סמך תעודת חיסיון חתומה בידי השר לביטחון פנים. המדינה טענה כי החלטת בית המשפט מפרה את התעודה, ואילו המשיבים טענו כי מדובר בהכרעה בעתירתם לגילוי ראיות. בית המשפט העליון קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי הכריעה במשתמע בעתירה, אך לא נתן החלטה פורמלית ומנומקת כנדרש. השופטים דנו גם בסוגיה הפרוצדורלית האם ההרכב הדן בתיק העיקרי צריך לדון גם בעתירה לגילוי ראיות. הם הגיעו למסקנה כי ככלל, עתירה זו צריכה להידון בפני שופט אחר כדי להבטיח דיון ללא משוא פנים. עם זאת, הם ציינו כי החוק מאפשר להרכב הדן בתיק העיקרי לדון בעתירה, וההחלטה צריכה להתבסס על נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה. מאחר שבית המשפט המחוזי לא נתן החלטה פורמלית בעתירה, קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי להכרעה מנומקת בעתירה לגילוי ראיות. בית המשפט המחוזי יקבע אם המידע החסוי חיוני להגנה או מועיל להגנתם של המשיבים, תוך התחשבות באינטרס הציבורי בשמירה על סודיות. גם בקשת המדינה בעניין הרישום בפרוטוקול בית המשפט המחוזי הוחזרה לדיון בבית המשפט המחוזי. השופט נ' הנדל נתן את ההחלטה, עליה הסכימו השופטים ד' מינץ וד' ברק-ארז.