בפ"ת 490-05-24

תקציר

שלילת רישיונו של הנאשם מחויבת בסעיף 46ב לפקודת התעבורה למי שהואשם בתאונת דרכים קטלנית. על בית המשפט לאכוף זאת באופן אוטומטי, אלא אם כן הנאשם שכנע אותם כי נהיגתם אינה מסכנת את הציבור. חזקת מסוכנות זו ניתנת להפרכה על ידי הצגת ראיות בדבר נסיבות התאונה, ההיסטוריה התעבורתית והנסיבות האישיות. במקרה זה, הנאשם לא עשה כן. קיימות ראיות לכאורה לכך שהנאשם נסע באור אדום ופגע במונית שירות, דבר שהביא למותו של הולך רגל. למרות שסיבת המוות המדויקת לא נקבעה, בית המשפט מוצא ראיות מספיקות לכך שהתאונה לפחות זירזה את המוות. סכנת הנהיגה של הנאשם עולה מפרטי האירוע, במיוחד בהתחשב בכך שהתרחש בצומת. בית המשפט מכיר ב-28 הרשעותיו הקודמות של הנאשם בתעבורה, מתוכן כמה בגין חוסר תשומת לב בזמן נהיגה. בהתחשב בחזקה ובנסיבות, השופט מורה על שלילת רישיונו של הנאשם עד תום ההליכים, תוך הגבלה של 12 חודשים ממועד שלילתם המנהלית. החלטה זו מתקבלת מתוך הבנה כי המדינה עשויה לשקול הארכה, תוך איזון בין שלום הציבור לבין חזקת החפות.