תו"ב 41497-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של גזר הדין בתיק **תו"ב 41497-09-25 מדינת ישראל נ' יחזקאל**, אשר ניתן על ידי כבוד השופטת נגה בליקשטיין שחורי ביום 18.7.2026. ### 1. רקע ומסגרת נורמטיבית הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירת **שימוש אסור במקרקעין** לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בגין פיצול דירתו לשתי יחידות דיור נפרדות בניגוד להיתר הבנייה. בית המשפט הדגיש כי מדובר בעבירת שימוש בלבד, ולא בעבירת ביצוע עבודה אסורה (בנייה פיזית ללא היתר), הבחנה בעלת משקל משמעותי בקביעת מתחם הענישה. ### 2. עקרונות ועקרונות מנחים בענישה בית המשפט חזר על ההלכה הפסוקה לפיה עבירות תכנון ובנייה הן "מכת מדינה", הפוגעות בסדרי שלטון, בעומס על תשתיות עירוניות ובאינטרס הציבורי. עם זאת, גזר הדין מדגים יישום של **עקרון ההלימה** (סעיף 40ב לחוק העונשין) תוך התאמת העונש לנסיבותיו הפרטניות של הנאשם. ### 3. חידושים ונקודות משמעותיות בניתוח המשפטי #### א. הבחנה מהותית ב"מטרה" של השימוש האסור החידוש המשפטי המרכזי בגזר הדין טמון בהבחנה שערך בית המשפט בין **"פיצול למטרות רווח"** (השכרה לצד שלישי) לבין **"פיצול למטרות סוציאליות/משפחתיות"**. בית המשפט נתן משקל רב לכך שהפיצול נועד לספק קורת גג לקרובת משפחה במצוקה רגשית וכלכלית, ולא להפקת רווח כלכלי. * **השלכה:** נסיבה זו הובילה את בית המשפט להעדיף גישה שיקומית-אנושית על פני ענישה כלכלית מרתיעה גרידא, ובכך "ריככה" את מתחם הענישה המקובל לעבירות מסוג זה. #### ב. השפעת המצב הכלכלי כשיקול מובנה בהתאם לסעיף 40ח לחוק העונשין, בית המשפט נתן משקל למצבו הכלכלי של הנאשם. נקבע כי בעוד שבעבירות פיצול רגילות המתחם נע בין 20,000 ל-100,000 ש"ח, בנסיבות הייחודיות של המקרה (מצב כלכלי קשה והעדר מטרה רווחית), ניתן לקבוע מתחם נמוך יותר (8,000 עד 35,000 ש"ח). #### ג. העדר "הרתעה כלכלית" מוחלטת הפסיקה המובאת בגזר הדין (כגון *פס"ד אילן מרקוביץ*) מלמדת על מגמה בפסיקה של בתי משפט השלום להטיל קנסות מינימליים במקרים בהם מוכח כי העבירה נבעה ממצוקה הומניטרית. בית המשפט אימץ קו זה, כאשר הוא מאזן בין חומרת העבירה לבין העובדה שהנאשם נטל אחריות ופעל (גם אם באופן חלקי) לתיקון המצב. ### 4. סיכום הענישה ומסקנות * **הקנס:** נקבע על 12,000 ש"ח (קרוב לרף התחתון של המתחם), תוך פריסה משמעותית ל-20 תשלומים, דבר המעיד על התחשבות ביכולת הפירעון של הנאשם. * **צווי הריסה:** למרות ההקלה בקנס, בית המשפט לא ויתר על צווי ההריסה וההתאמה להיתר, תוך קביעת מועד ברור לביצועם (18.10.2026). מדובר בשימוש בכלי אכיפתי שיורי שמטרתו להשיב את המצב התכנוני לקדמותו, ללא קשר לסיבות האישיות שהובילו לביצוע העבירה. * **צו התחייבות:** השימוש בהתחייבות כספית (כפל קנס) משמש כאמצעי הרתעה עתידי, המונע הישנות של העבירה ללא הכבדה כלכלית מיידית נוספת על הנאשם. ### סיכום גזר הדין משקף איזון בין **שמירה על שלטון החוק** (באמצעות חיוב בהריסת החריגות) לבין **עקרון הרחמים והתאמת הענישה לנסיבות אישיות** (באמצעות הפחתת הקנס לאור העדר כוונה רווחית ומצב כלכלי). הניתוח המשפטי מדגיש כי בתי המשפט בוחנים את "הנפש" שמאחורי עבירת הפיצול, ומבחינים בין מניע פלילי-כלכלי למניע אנושי-משפחתי.