ע"פ 2589/05

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המערער לעכב את תשלום הפיצוי הכספי עד להגשת ערעורו. המערער, שהורשע בעבירות חמורות שונות, בהן קשירת קשר, סחר בזנות, אונס ומעשה סדום, נידון ל-13 שנות מאסר, מאסר על תנאי וחויב לשלם למתלוננות פיצויים בסך 50,000 ₪. המערער טען כי אין ביכולתו לשלם בשל מצוקה כלכלית וטען כי סכום הפיצוי גבוה באופן בלתי הוגן בהשוואה לעניינו של נאשם אחר. המשיב טען כי אין לעכב את הפיצוי מבלי שהמתלוננים יהיו מעורבים כמשיבים והדגיש את האינטרס הציבורי והאישי בפיצוי מיידי. בית המשפט מצא כי בקשתו של המערער נפלה פגם בכך שלא כלל את המתלוננים כמשיבים, דבר הנדרש לפי סעיף 77(א) לחוק העונשין בשל אופיו האזרחי של פיצויים בתיקים פליליים. יתר על כן, בית המשפט קבע כי עיכוב ביצוע דורש הוכחה כי ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך וכי קיים סיכוי גבוה להצלחת הערעור. המערערת לא הוכיחה נזק כזה, אלא רק טענה לאי יכולת לשלם, וזה לא מספיק. לאור חומרת העבירות, הדגיש בית המשפט את חשיבות הפיצוי המהיר לנפגעים. משכך, הבקשה נדחתה, מה שמחזק את העובדה שמצוקה כלכלית לבדה אינה מצדיקה דחיית תשלומי פיצויים.