עע"מ 6269/14

תקציר

השופט בחן את הבקשה לסעד זמני בערעור, יחד עם כל התשובות המתאימות והחומרים המצורפים. על פי הקריטריונים להיעתרות לבקשות מסוג זה, על המבקש להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים בערעור ומאזן נוחות לטובתו. המבקשים מיקדו את טיעוניהם בסיכויי הזכייה בערעור על הפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות, אך הסכום המדובר מהווה רק חלק קטן מסך החוב. כמו כן, שליש מהחוב אינו שנוי במחלוקת, בגין נכס מסעדה בבעלות המנוח. המבקשים לא הוכיחו די הצורך סיכויי הצלחה טובים בערעורם. בנוסף, מאזן הנוחות אינו לטובת המבקשים. למרות שהחוב המיוחס להם משמעותי, בבעלותם נכסים מניבים שערכם עולה על החוב. שעבוד נכסים אלה כבטוחה להלוואה לפירעון החוב היא אפשרות מעשית. בתוך כך, ניכוי ארנונה, שהוא אינטרס ציבורי, יפגע בעירייה המשיבה. יתר על כן, הליכי הגבייה בגין החוב החלו בשנת 1999, כך שהוראת רישוי עליה הצביעו המבקשים אינה חלה במקרה זה. בשל אי עמידת המבקשים בקריטריונים, הבקשה לסעד זמני נדחית. הסעד הזמני הקודם שניתן בטל, והמבקשים נושאים בהוצאות המשיב בסך 7,500 ₪.