ת"א 1618/97

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 1997 ואובחן כסובל מהפרעה בתפקוד המוח, ביקש למנות מומחה פסיכיאטרי להערכת נזק פסיכיאטרי אפשרי שנגרם כתוצאה מהתאונה. בקשה זו מבוססת על שינויים התנהגותיים של התובעת, לרבות אדישות, אלימות והתנהגות מוזרה, כפי שהעיד אביה של התובעת. ההגנה מתנגדת לבקשה זו, בטענה כי היא נעדרת הצדקה אובייקטיבית ומתבססת על טענות סובייקטיביות. הם מדגישים גם את העיכוב בבקשה ואת היעדר המסמכים הרפואיים התומכים. עם זאת, השופט מצדד בתובע ומכיר בהיעדר ראיות הסותרות את טענת שינויי ההתנהגות. כקטין, יש להגן על זכויותיו של התובע, ולכן השופט נעתר לבקשה למינוי מומחה פסיכיאטרי מטעם בית המשפט. המומחה, ד"ר טארק פאהום, יעריך את ההיבטים הנפשיים וההתנהגותיים של התובע, יקבע קשר סיבתי אפשרי בין התאונה לבין תפקוד לקוי של המוח, וכן יקבע את שיעור הנכות הפסיכיאטרית. הנתבע יישא בשלב זה בהוצאות שכר טרחת המומחה.