תר"מ 135/26
החלטה מחוזי חיפה
תקציר
להלן ניתוח משפטי מקיף, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, המבוסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של העתירה - האם סעיף 75 לחוק הבחירות חל על המשיב?** **א. דיון מקדמי - הפנייה המוקדמת והסרת העתירה על הסף:** העתירה נפתחת בדיון בטענות המשיב לגבי הפנייה המוקדמת. בית המשפט דוחה את טענות המשיב בדבר אי-קבלת הפנייה המוקדמת, תוך הסתמכות על תצהירי העותרת. **1. סבירות לוחות הזמנים:** בית המשפט מקבל במידה רבה את טענת המועצה כי העותרת נוטה להקצות פרקי זמן קצרים ובלתי ריאליים למתן תשובות בפניות מוקדמות. בעניין זה, הפנייה המוקדמת נשלחה ב-20.09.2023, דרשה תשובה עד 21.09.2023 בשעה 10:00, ואיימה בהגשת עתירה. בית המשפט רואה בכך חוסר סבירות, במיוחד כאשר אין דחיפות מיוחדת והמידע פורסם זמן רב קודם לכן. עם זאת, העתירה הוגשה רק ב-28.09.2023, מה שאיפשר למועצה לפנות לעותרת ולנהל הידברות בין המועד שנקבע להגשת העתירה למועד הגשתה בפועל. לפיכך, בית המשפט קובע שיש טעם בטענת המועצה לגבי לוחות הזמנים, אך זה אינו העיקר. **2. פגם בפנייה המוקדמת - אי-פירוט הרשומות הספציפיות:** העיקר, לטענת בית המשפט, הוא הפגם המשמעותי יותר בפנייה המוקדמת: אי-פירוט הרשומות הספציפיות. העותרת טענה באופן כללי כי המשיב מפרסם "תעמולת בחירות בפלטפורמות שונות". בית המשפט מדגיש כי פנייה מוקדמת אמורה לאפשר לנמען לבחון את פרטי הפנייה ולהידבר, ולשם כך נדרש פירוט. **3. השפעת הפגם על העתירה:** בית המשפט מתלבט מהו המשקל שיש לתת לפגם זה. הוא מציין כי במקרים מסוימים, פגם שכזה עשוי להוביל לראות את הפנייה כאילו לא נשלחה כלל, מה שיכול להביא לסילוק העתירה על הסף. עם זאת, לאחר ששקל את מכלול הנתונים, בית המשפט קובע שבנסיבות המקרה הנדון, הפגם אינו מצדיק דחייה על הסף של העתירה. זהו שיקול דעת שיפוטי המצביע על גמישות ביישום דרישת הפנייה המוקדמת, כאשר הפגם אינו מהותי עד כדי ביטול ההליך כולו. **ב. גוף העניין - סעיף 75 לחוק הבחירות לכנסת (ולרשויות מקומיות):** **1. הוראת החוק:** סעיף 75(א) לחוק הבחירות קובע איסור על עובדי מדינה, לרבות עובדי רשויות מקומיות, אשר יש להם סמכות מינהלית או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל, לקחת חלק בתעמולת בחירות בתחום הרשות המקומית שבה מתקיימות בחירות. **2. חלות הסעיף על המשיב - פרשנות מרחיבה:** * **העובדות:** אין חולק שהמשיב משמש כרכז תוכנית היל"ה במועצה. המשיב והמועצה טוענים כי אין לו סמכות מינהלית או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל. * **החלטה קודמת וחיוב:** העותרת טוענת כי הסעיף חל על המשיב, וכי בעתירה הקודמת נקבע כך, והחלטה זו מחייבת. בית המשפט מאמץ קביעה זו. * **הנטל והפרשנות המרחיבה:** בעתירה הקודמת, בית המשפט קבע כי הנטל להראות את חלות הסעיף על המשיב מוטל על העותרת, אך הנטל הורם. בית המשפט מסתמך על פסיקה שקבעה כי נוכח עקרונות היסוד העומדים בבסיס האיסור (מינהל תקין, הימנעות ממראית עין של משוא פנים), יש לפרש את לשון החוק באופן מרחיב. * **ההלכה הפסוקה:** בית המשפט מפנה למספר פסקי דין (עניין לוי, רשימת מהפך ברמה, אבישר, חדו"ש, אמסלם, חלבי) התומכים בפרשנות מרחיבה זו. * **הרחבה מעבר ל"קלאסי":** בנוסף, בית המשפט מפנה לתב"כ 26/20, אשר השווה את הגדרת "עובד מדינה" בחוק הבחירות לחוק שירות המדינה, וקבע שאין לפרש את האיסורים כחלים רק על עובדים במובנם ה"קלאסי", אלא יש לתת למונח פרשנות מרחיבה. * **איסורים גם ללא סמכות או מגע:** בית המשפט מזכיר את תר"מ 83/20 (וידאל נ' לביא), שם נדחו טענות דומות, ונקבע כי הנחיות נציבות שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מטילות איסורים על כלל עובדי המדינה בנוגע לתעמולת בחירות, ללא קשר לסמכות מינהלית או מגע עם קהל. * **קביעה מחייבת:** לאור כל האמור, בית המשפט קובע כי בעתירה הקודמת, סעיף 75 חל על המשיב, שכן יש לו סמכויות כרכז התוכנית ומקיים קשר עם הנוער והציבור. לא הוגש ערעור על קביעה זו, ובית המשפט נותר עומד על עמדתו. **3. האם הפרסומים מהווים "תעמולה"?** * **תוכן הפרסומים:** בית המשפט בחן בקפדנות את הרשומות (ע/5 עד ע/40) ומצא כי כולן כוללות "תעמולת בחירות". מדובר בתגובות של המשיב, הכוללות הבעת תמיכה ברורה בראש המועצה. הוא מציין דוגמאות לפרסומים כגון "המועמד הטוב ביותר", "מאמון אלשיח הוא המתאים ביותר", "הפעם בוחרים במתאים ביותר", "אלף מברוק ובהצלחה לרשימה", "בהצלחה", "לאעבלין מגיע הטוב ביותר לשרת את תושביה", "הכפר מהתקדמות להתקדמות". * **הבעת עמדה אישית:** בית המשפט מדגיש כי לא מדובר רק בהעברת פרסומים של אחרים, אלא בהבעת עמדה של המשיב עצמו. לדידו, אף "העברה" של תעמולת בחירות בנסיבות אלו מהווה פרסום מבחינת המעביר. לכן, ברור שהפרסומים מנוגדים להוראות סעיף 75. **4. טענת דף הפייסבוק והאחריות:** * **התחמקות המשיב:** בית המשפט דוחה את טענת המשיב כי ייתכן שבנו הוא זה ש"שיתף רשומות של אחרים" בדף פייסבוק משותף. בית המשפט קובע כי המשיב מתחמק, וכי אם היה טוען שהוא לא פרסם את הרשומות, היה עליו לעשות זאת בבירור, לתמוך זאת בתצהיר, ולצרף תצהיר של הבן. * **אחריות המשיב:** בית המשפט מזכיר כי גם בעתירה הקודמת המשיב העלה טענה דומה לגבי בנו. בית המשפט קבע אז, כי הטענה לא ניתנת לבירור ללא תצהיר הבן, ובכל מקרה, האחריות לקיים את הוראות חוק הבחירות בנוגע לדף פייסבוק אשר על פניו שייך למשיב, מוטלת על המשיב. לפיכך, העלאת טענה ערטילאית לגבי מעורבות הבן ללא תצהיר, אינה רלוונטית. **5. טענת אי-שליטה על קבוצת "אעבלין ASK":** * **שליטה על פרסומיו:** בית המשפט מציין כי גם אם המשיב אינו שולט על כל תוכני קבוצה זו, הוא בוודאי יכול לשלוט על מה שהוא כותב ומגיב בה. **6. טענת אי-תכלית העתירה (הסרת הפרסומים):** * **הסרה חלקית:** בית המשפט דוחה את טענת המועצה כי אין תכלית לעתירה מכיוון שהעותרת עצמה טוענת שהפרסומים הוסרו. בית המשפט מבהיר כי לפי סעיף 15 בעתירה, ישנה התייחסות להסרה חלקית בלבד של שתי רשומות מתוך עשרות רבות. **ג. סיכום והכרעה:** * **קבלת העתירה:** בית המשפט מקבל את העתירה. * **צו הסרה:** על המשיב להסיר את כל הרשומות נשוא העתירה, מכל המקומות בהם הן מופיעות, עד ליום 12.10.2023 בשעה 18:00. * **הוצאות:** * המשיב יישא בהוצאות העותרת בסך 4,000 ₪. * המועצה תישא בהוצאות העותרת בסך 2,500 ₪. * **הבהרה לגבי המועצה:** בית המשפט מביע אכזבה מכך שהמועצה לא פעלה באופן אופרטיבי יותר לאחר קבלת ההחלטה בעתירה הקודמת, למרות שהפנה בקשה ליועץ המשפטי של המועצה לחדד את האיסורים החלים על עובדי המועצה. הוא תוהה כיצד המועצה סבורה שדין העתירה להידחות, אם כפי שנטען, נערך שיחה עם המשיב. מכיוון שעמדת המועצה חייבה הכרעה, והטענות נדחו, היא חויבה בהוצאות. * **ראש המועצה:** ראש המועצה לא הגיש תשובה, ולכן רואים אותו כמסכים לעתירה, ללא חיוב בהוצאות. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **עקרון הפנייה המוקדמת:** בית המשפט מיישם את דרישת הפנייה המוקדמת, אך מראה גמישות ביישום פרשנותה, כאשר פגם בדרישה (כגון אי-פירוט מספק) לא מוביל אוטומטית לסילוק העתירה, במיוחד כאשר העתירה הוגשה זמן רב לאחר המועד שנקבע בפועל לפנייה. 2. **פרשנות מרחיבה של חוקי בחירות:** המקרה מדגים את העיקרון המשפטי של פרשנות מרחיבה של הוראות בחירות, במטרה להגן על עקרונות של מינהל תקין, טוהר מידות, והימנעות ממראית עין של ניגוד עניינים או העדפה פוליטית על ידי עובדי ציבור. 3. **אחריות אישית של עובד ציבור:** בית המשפט קובע כי האחריות לקיים את הוראות חוק הבחירות חלה באופן אישי על עובד הציבור, גם כאשר הוא מפעיל אמצעי תקשורת חברתיים, גם אם קיים חשש למעורבות של גורם אחר (כמו בן משפחה). 4. **הגדרת "תעמולת בחירות" באופן רחב:** בית המשפט קובע כי לא רק פרסום פעיל של דעות פוליטיות נחשב תעמולה, אלא אף "העברה" (שיתוף) של פרסומי בחירות, כאשר היא מלווה בהבעת תמיכה או אישור, מהווה הפרה של האיסור. 5. **חשיבות תצהירים:** המקרה מדגיש את החשיבות של תמיכה טענות בתצהירים, במיוחד כאשר מדובר בהטעיית בית המשפט או בהטעיית הצד השני בעניין שנוי במחלוקת, ובפרט כאשר טענה חוזרת על עצמה מהליך קודם. 6. **פיצול אחריות בהוצאות:** בית המשפט מפצל את החיוב בהוצאות בין המשיב לבין המועצה, בהתאם למידת מעורבותם וטענותיהם. הוא אף מתייחס להתנהלות המועצה לאחר ההליך הקודם, ומבטא ביקורת על כך שלא נקטה בצעדים הנדרשים למניעת הפרות עתידיות.
חקיקה מקושרת
תר"מ 135/26 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ. מוחמד שיח' אחמד ואחרים, מחוזי (10.10.2023)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.