ת"א 77222-12-20

תקציר

פסק הדין דן בתחולת חוק איסור לשון הרע והפסיקה הרלוונטית לשתי תביעות נפרדות הנדונות בבית המשפט. התביעה הראשונה, שהוגשה על ידי מר סילברמן, טוענת למקרים רבים של לשון הרע מצד מר חיה, כולל קריאות "גנב" ו"שקרן", וכן מכתבים שנשלחו לתושבים ולמעסיקו של מר חיה המאיימים עליו. התביעה השנייה, שהוגשה על ידי מר חיה, טוענת מנגד כי טענותיו של סילברמן שקריות ומהוות לשון הרע. בנוסף, מר חיה מגיש תביעה נגד מר קולובסקי בגין מקרה נפרד של לשון הרע. בית המשפט בוחן כל אחת מהטענות של סילברמן נגד מר חיה וקובע כי חלקן אינן מוכחות בעוד שאחרות מוגנות על פי החוק שכן הן נכונות, משרתות את האינטרס הציבורי או נופלות תחת הוראת תום הלב. תביעתו של מר חיה נגד מר סילברמן מצליחה חלקית, כאשר השופט פסק לו פיצויים בסך 40,000 שקל. מר סילברמן נדרש לשלם את שכר טרחתו והוצאותיו המשפטיות של מר חיה. באשר לתביעתו של מר חיה נגד מר קולובסקי, קבע השופט כי דבריו של קולובסקי על כך שמר חיה לא חיבר את מערכת כיבוי האש וזייף בדיקה היו לשון הרע וכי לקולובסקי אין הגנה משפטית. מר קולובסקי חויב לשלם למר חיה IL פיצויים בסך 15,000 ש"ח, וכן חלק משכר טרחתו והוצאותיו. הן תביעותיהם של מר סילברמן והן של מר קולובסקי נדחות ברובן, וכל אחד מהם אחראי לתשלום הוצאותיו המשפטיות של מר חיה. השופט מציין את הפער המהותי בין הסכומים הנתבעים לסכומים שנפסקו ומורה למר סילברמן לשלם רק 1,000 ש"ח אגרות בית משפט ומר קולובסקי 5,000 ש"ח שכר טרחה. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בתוך 60 יום.