ח"נ 16303-04-19

תקציר

רכבו של הנאשם צולם במצלמה אוטומטית שהתקינה עיריית ירושלים, אשר תיעדה אותו חונה באזור תחנת אוטובוס בניגוד לתקנה 72 לתקנות התעבורה. הנאשם טען כי לעירייה אין סמכות להשתמש במצלמות מסוג זה לצורך אכיפת עבירות חניה, דבר המחייב חקיקה ראשית כאמור בסעיף 27א1 לפקודת התעבורה. עם זאת, בית המשפט מצא כי סמכויותיהן של הרשויות המקומיות לאכוף עבירות חניה נגזרות מפקודת העיריות ומחוקי העזר הרלוונטיים, שאינם דורשים אישור נוסף לשימוש במצלמות אוטומטיות. בית המשפט הפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין בג"ץ יוסי אור-הכהן, שאישר את חוקיות השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לצורך אכיפת חניה, ולחוזר 4/2018 של משרד הפנים, שקבע נוהל לשימוש בהן. מאחר שהעבירה בוצעה לאחר פסקי דין אלה, דחה בית המשפט את טענת הנאשם ודחה את הבקשה למחיקת כתב האישום. לנאשם ניתנה ארכה עד ליום 30.4.2020 לבחור אם לשלם את הקנס או לקבוע דיון נוסף.