בש"פ 4114/13
החלטה עליון
תקציר
ערעורו של נאשם שביקש אמצעי מעצר חלופי, קרי השתלבות במוסד גמילה מסמים, נדחה. שני הצדדים מסכימים על אשמתו של המערער בעבירת שוד ועל תוקף מעצרו. הדיון נסוב סביב היתכנותו של אמצעי מעצר חלופי כפי שהותוו בפסק דין סוויסה, המאפשר השתלבות בשיקום בשלב המעצר בהתקיים תנאים מסוימים. תנאים אלה כוללים התחלת תהליך גמילה טרם מעצר, פוטנציאל גבוה להצלחת ניקוי הרעלים ושלילת מסוכנותו של הנאשם בעת שהותו במתקן המוצע. אין חולק כי המערער אינו מקיים את התנאי הראשון, וההיסטוריה שלו של דחיית מאמצי שיקום סותרת את התנאי השני. זאת ועוד, חוסר האמינות של המערער, כפי שעולה מהפרות העבר של תנאי מעצר הבית וביצוע עבירות נוספות, הופך את החלופה המוצעת לבלתי מספקת כדי להפחית את מסוכנותו. משכך, מאשרת השופטת את החלטת בית המשפט המחוזי למעצר עד תום משפטו של המערער, דבר המביא לדחיית הערעור.
חקיקה מקושרת
בש"פ 4114/13 טארק אלתמימי נ' מדינת ישראל, עליון (23.6.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.