ת"פ 53418-10-21

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות, בהן חבלה בנסיבות מחמירות, מעשה פזיזות ורשלנות, היזק בזדון לרכב, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח. העבירה החמורה ביותר נחשבה לחבלה בכוונה, שעליה על בית המשפט לקבוע עונש הולם. השופט מסכם את העקרונות המנחים את גזר הדין, שהוא היחס בין חומרת העבירה לבין העונש שהוטל, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו, בנזק שנגרם ובמדיניות הענישה הנוכחית. השופט מפרט את הפגיעה במעשיו של הנאשם במספר ערכים חברתיים, ובהם ההגנה על חיי אדם, ביטחון הציבור ורכושו, ומציין את שכיחות הענישה המחמירה בגין עבירות מסוג זה. טווח הענישה המתאים מוערך בין 24 ל-50 חודשי מאסר, לצד תקופת פסילת רישיון נהיגה בין 24 ל-60 חודשים, ועונשים נלווים נוספים. השופט מצדיק טווח זה בהתייחסות למקרים דומים ולתוצאותיהם. במסגרת זו נגזרו על הנאשם 28 חודשי מאסר בפועל, לצד ריבוי מאסרים על תנאי, 45 חודשי פסילה ותשלום פיצויים. השופט אינו חורג מהמתחם, וטוען כי שיקולים של שלום הציבור ושיקומו אינם מצדיקים זאת. גזר הדין נועד לאזן בין חומרת העוול, תוך התחשבות בהודאת הנאשם, הבעת החרטה, גילו הצעיר ועברו הקודם, לצד הפגיעה שנגרמה והצורך בהרתעה. לנאשם נמסר כי זכותו לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט העליון.