ע"ע 51504-01-14

תקציר

הערעור מתייחס לתביעה שהגישה עובדת נגד הממונה עליה ומעסיקה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, בגין מעשי הטרדה והטרדה מינית, ונגד מעסיקה בגין הפרת חובותיו על פי החוק. בית הדין האזורי בבאר שבע דחה את תביעתה של העובדת, והוביל אותה להגיש ערעור. באשר לערעור נגד הממונה ציינה המערערת כי היא מסכימה למשוך את הערעור מבלי לפגוע בתביעתה נגד המעסיק. בית המשפט קיבל את בקשת הממונה לחייב את המערער בהוצאות משפטו, בסך 5,000 ₪. מבחינת המעסיק, הערעור התקבל בחלקו. החלטת בית הדין האזורי בעניין המעסיק נדחתה, והתיק חזר להכרעה בטענות המערערת להתנכלות מצד המעסיק עצמו ולהפרת התחייבויותיו. החלטה זו התבססה על ההבנה כי חובות המעסיק אינן תלויות בשאלה אם הוכחו הטרדה מינית או הטרדה, וכי בית הדין האזורי לא הכריע בטענות אלה. עם זאת, מאחר שעילת התביעה של המערערת כנגד המעביד בגין הפרת התחייבויותיה נסמכה אך ורק על אחריותו המשנית של המעביד לפעולות הממונה לפי סעיף 7(ג) לחוק, וזו נמצאה בלתי מוכחת, דינה של תביעה זו נגד המעביד להידחות. בית המשפט הדגיש כי אין להבין את החלטתו להותיר את התובעים ללא מוצא במקרים כאלה, וכי קיימים אפיקים משפטיים אחרים. לבסוף, החלטת בית הדין האזורי כי המערערת תשלם את שכר טרחת החברה בטלה, ותוכרע בהמשך על ידי בית הדין האזורי.